דקדוק ברש"י- ויקרא פרק יט, פסוק טז

ביאור הדקדוק ברש"י חומש ויקרא פרק יט פסוק טז. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש ויקרא פרק יט פסוק טז

דקדוק ברש"י לפרשת  קדושים

 

ויקרא פרק יט פסוק טז

 

"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'"

           

לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל , מבאר רש"י:

אֲנִי אוֹמֵר עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע הוֹלְכִים בְּבָתֵּי רֵעֵיהֶם לְרַגֵּל מַה יִרְאוּ רָע אוֹ מַה יִשְׁמְעוּ רָע לְסַפֵּר בַּשׁוּק, נִקְרָאִים הוֹלְכֵי רָכִיל, הוֹלְכֵי רְגִילָה אשפיימנ"ט בלע"ז

 

וּרְאָיָה לִדְבָרַי:

שֶׁלֹּא מָצִינוּ רְכִילוּת שֶׁאֵין כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הֲלִיכָה, לֹא- תֵלֵךְ רָכִיל, הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (ירמיה ו' כ"ח( וּשְׁאָר לָשֹׁון הָרַע אֵין כָּתוב בּוֹ הֲלִיכָה: מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ (תהילים ק"א ה'(. לָשׁוֹן רְמִיָּה (תהלים ק"כ ב') לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת (תהלים י"ב ד').

 

לְכַך אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלְּשׁוֹן רָכִיל לְשׁוֹן הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל, שֶׁהַכַּ"ף נֶחֱלֶפֶת בְּגִימֶ"ל. שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמּוֹצָאֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בְזוֹ:  בֵּי"ת, בְּפֵ"א וּבְוָי"ו,  וְגִימֶ"ל בְּכַ"ף, וְקוּ"ף בְּכַ"ף, וְנוּ"ן בְּלָמֶ"ד, וְזַיִּ"ן בְּצַדֵּ"י.

 

וְכֵן וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ (שמואל ב' י"ט כ"ח), רִגֵּל בְּמִרְמָה לֵאמֹר עָלַי רָעָה. כֵּן לֹא-רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ  וְכֵן רוֹכֵל הַסּוֹחֵר וּמְרַגֵּל אַחַר כָּל סְחוֹרָה, וְכָל הַמּוֹכֵר בְּשָׂמִים לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם הַנָּשִׁים, עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזֵּר תָּמִיד בָּעֲיָירוֹת נִקְרָא רוֹכֵל, לְשׁוֹן רוֹגֵל. וְתַרְגּוּמוֹ: לָא תֵיכוֹל קוְּרְצִין. כְּמוֻ וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא (דניאל ג' ח') אֲכַל בֵּיהּ קוּרְצָא בֵי מַלְכָּא (ברכות נ"ח א, גיטין  נ"ו ע"א (וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכוֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְּמַר חִזּוּק, שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וּמַעֲמִידָם עַל הָאֱמֶת, וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוְּרצִין, לְשׁוֹן קוֹרֵץ בְּעֵינָיו (משלי ו' י"ג), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרוֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמוֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שׁאָר הַשּׁוֹמְעִים.

 

 


ביאור:

רש"י רוֹאֶה לְנָכוֹן לְהַבְהִיר מַה מַשְׁמָעוּת הַצֵּרוּף "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל",כִּי הֲרֵי מְדֻבָּר בְהַעֲבָרַת דִּבְרֵי אָדָם אֶחָד לְזוּלָתוּ וּמַה עִנְיַן הֲלִיכָה כָּאן?

 

וְהוּא מַסְבִּיר שֶׁכַּנִּרְאֶה בִּגְלַל שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּרַכְּלִים לָבוֹא אֶל בָּתֵּי  רֵעֵיהֶם לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מַה קָּרָה שָׁם וּלְהַעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים לְזוּלָתָם, רש"י אף מֵבִיא הוֹכָחָה לִסְבָרָתוֹ שֶׁרַק  בָּרְכִילוּת מֻזְכֶּרֶת הֲלִיכָה וְאִלּוּ בִּשְׁאָר דִּבְרֵי מַלְשִׁינוּת וְרַמָּאוּת לְעוֹלָם לא מֻזְכֶּרֶת בָּהֶם הֲלִיכָה.

                                                                                                                           

עוד הוּא מְצַיֵּין שֶׁכַּנִּרְאֶה הָרְכִילוּת אֵינָהּ אֶלָּא רְגִילוּת (כְּלוֹמַר הֲלִיכָה בָּרֶגֶל) בְּחִלּוּף הַ"ג" ב"כ", כְּמוֹ שֶׁיֶּשְׁנָן  חִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת בֵּין אוֹתִיּוֹת מֵאוֹתוֹ מוֹצָא.

כְּגוֹן: "גיכ"ק", "בומ"ף"...

 

וּמוֹסִיף שֶׁלְּדַעְתּוֹ גַּם שֵׁם הַמִּקְצוֹע רוֹכֵל נִקְרָא כַּךְ עַל שֵׁם הֲלִיכָתוֹ בָּרֶגֶל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לַהֲפָצַת סְחוֹרוֹתָיו.     

 

בְהִזְדַּמְּנוּת זוּ מְנַסֶּה רש"י לְהַסְבִּיר אֶת לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם שֶׁתִּרְגֵּם לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל לְ "לָא תֵיכוּל קוּרְצִין"  שֶׁכַּנִּרְאֶה נָהוּג הָיָה כַּאֲשֶׁר אָדָם בָּא לִמְסוֹר יְדִיעוֹת שֶׁל רְכִילוּת עַל זוּלָתוֹ, שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לֶאֱכוֹל  אוֹכֶל  כָּלְשֶׁהוּ הַמְהַוֶּה חִיזּוּק וְאִמּוּת לַדְּבָרִים שֶׁמָּסַר עַל זוּלָתוֹ.     





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏