תרומה- לתת מבלי שהשני ידע

"פרשת תרומה סיפור חסידי". סיפור על הרב החסיד שמואל דסקל זצ"ל המגלה את דמותו הנפלאה והנתינה שלו לזולת רק לאחר מותו מפי איש אמונו, החסיד ר' בן ציון ויילר... "נתינה ללא ידיעת המקבל"

לתת מבלי שהשני ידע

 

"וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם ... אבני שהם ואבני מלאים"

 

בספר "איש חסד היה" מובא סיפור:

הרב החסיד שמואל דסקל זצ"ל היה מופלא בצדקה וחסד, נתן סכומי כסף אדירים. חמל על כל יהודי, העניק לכל מבקש באהבה.


מעולם לא חישב חשבונות, הוא קיווה שבתוך נתינותיו מגיעות תרומות גם לעניים הגונים והיה זה שכרו -לכן זכה לתמוך בעמלי תורה, בעבדי ה', במשפחות נצרכות באמת.

 

סיפר בעל המעשה:

"קיבלתי ירושה יקרה - יהלום גדול מאד, זכיתי במשפחה מבורכת, והייתי זקוק לכסף רב לחתן את ילדי.

לפיכך, רציתי למכור את האבן היקרה הזו ולקבל תמורתה יהלומים קטנים - יהלום לכל ילד, לצורך נישואיו.

 

שמתי פעמי לביתו של רבי שמואל דסקל כדי לערוך עמו את העסקה. ר' שמואל נטל את האבן, בדק אותה היטב. כעבור זמן אמר: "היהלום שווה פחות או יותר לערכם של יהלומים קטנים כמספר ילדיך".

הוא הוציא יהלומים כמספר ילדי ונתן לי.

 

עברו שנים, בזכות אותם יהלומים חיתנו אנו את ילדינו בנחת. לאחר פטירתו של ר' שמואל יצא המרצע מן השק. 

איש אמונו, החסיד ר' בן ציון ויילר גילה לי את הסוד: "היהלום הגדול שנתת לר' שמואל לא היה שווה... 

הוא היה מאד לא נקי, וגם היה מלוטש בשיטה שונה מהמקובל. עד עצם היום הזה הוא מונח בכספת בבורסה כאבן שאין לה הופכין"...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏