תרומה- פאר וענווה במקום אחד

"דרשה קצרה לפרשת תרומה". מה מלמדנו הארון שהיה בעצם עצי שיטים בתוכו וכולו מצופה זהב? סיפור על הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל המראה כיצד גדולה ורוממות היו לצד רגישות וענווה...

פאר וענווה במקום אחד

 

"ועשו עצי שטים אמתים וחצי אורכו"

 

מביא רש"י את דברי הגמרא:

שלשה ארונות עשה בצלאל, שניים מזהב ואחד מעץ, נתן ארון עץ בתוך ארון זהב ושל זהב בתוך עץ, נמצא מצופה מבית ומחוץ בזהב.

 

הארון מרמז על "בית קיבול" לתורה - ללמדנו כי הלומד תורה, עליו להתנהג כזהב טהור במידותיו ובהליכותיו. לא רק בחיצוניותו אלא גם בלבו פנימה, שלא יתנהג אחד בפה ואחד בלב.

 

אמצע הארון שהוא הדבר העיקרי היה עשוי מעץ שטים, והסיבה "כי האדם עץ השדה", שעל האדם להיות בענווה ושפלות כעץ השדה, הגם שצריך להראות את תפארת התורה.

 

אמנם התורה בתוך תוכו צריכה לרומם אותו בהיותו בית קיבול לתורה, בבחינת ציפוי זהב מבית ומחוץ, אך עם זאת יש לו לדעת שהוא כעץ השדה בענווה ונתינה, ועל ידי זה זוכה להיות עץ עושה פרי לתת ולהשפיע לאחרים.

 

סיפור נפלא על כך מובא ב'פניני בית הלוי':

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל הלך פעם ברחוב בוילנא בלוויית תלמידיו. לפתע פנה אליו אדם, ושאלו כיצד מגיעים לרחוב מסוים. הרב שהיה כבר זקן ושבע ימים לא הסתפק בהסבר קצר היכן המקום, אלא נטלו עמו, והלך עמו במשך זמן לא קצר עד שהראה לו בדיוק את המקום.

 

שאלוהו תלמידיו: "וכי לא יכולת להסביר לו כיצד ללכת, ואם לא היה מוצא - היה שואל בהתקרבו למקום?!"

 

ענה להם הרב: "כאשר הוא שאלני היכן הרחוב, שמתי לב שהוא מגמגם וכבד פה, אם לא אסביר לו היכן המקום המדויק, מן הסתם יהיה עליו לשאול עוד אנשים, ותגרם לו מכך בושה. רציתי לחסוך ממנו צער זה, והעדפתי ללכת עמו כמה שיזדקק, ובלבד שלא יצטער ויתבייש. כדי לחסוך בושה מיהודי, כדאי להתאמץ!".

 

תלמידיו שהיו עמו - לא שמו לב כי לפניהם עומד אדם שלא נוח לו לשאול. רק ר' חיים עוזר היה רגיש לכך, והיה מוכן לטרוח כדי שלא לצערו.

 

הרי לנו גדול הדור ארון הקודש זהב טהור מבית ומחוץ, ובכל זאת נהג במידה של עץ השדה בענווה ורגישות גדולה.






© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏