משפטים- עונשו של העבד הנרצע

"דרשה לפרשת משפטים". מדוע מענישים את העבד שטוב לו אצל אדונו?! מהו באמת החטא הגדול של העבד? - הוא בסך הכל אוהב את אותו אדון שהוא עובד אצלו במשך שנים, נוח לו אצלו, הוא כבר התרגל לסדר יומו, למה התורה מסתכלת על זה בעין רעה כל כך? ביאור נפלא של הרב גלינסקי

עונשו של העבד הנרצע

 

"ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני לא אצא חופשי. והגישו אדוניו אל האלוקים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם"

 

ביאר רש"י:

אוזן זו ששמעה על הר סיני לא תגנוב וזה הלך וגנב, תרצע.

 

שאל רבי יעקב גלינסקי:

מהו באמת החטא הגדול של העבד? - הוא בסך הכל אוהב את אותו אדון שהוא עובד אצלו במשך שנים, נוח לו אצלו, הוא כבר התרגל לסדר יומו, למה התורה מסתכלת על זה בעין רעה כל כך?

 

והוא הסביר על פי המשנה באבות בתחילת פרק ג':

"עקביא בן מהללאל אומר, הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון

 

ונשאלת השאלה:

למה הוא לא אמר ואין אתה "עושה עבירה" מהו "לידי עבירה"? וכי לעבירה יש ידיים?!

 

 אלא התירוץ הוא:

יש לעבירה ידיים! כך הסביר הצדיק רבי אליהו לואפיאן זצ"ל ואמר דבר עמוק, עקביא בן מהללאל לא הבטיח שאם נסתכל בשלושה דברים לא ניפול אף פעם בעבירה.

 

קורה חלילה שאדם נכשל בעבירה. אבל על דבר אחד הוא נתן אחריות, עקביא בן מהללאל מוכן לחתום - שאם יסתכל בשלושה דברים אלו - לעולם לא יהיו כפות בידיים של העבירה שהרי לעבירה יש ידיים! והיא גוררת "עבירה גוררת עבירה",

 

אבל אם "יסתכל בשלושה דברים" כאשר ייתן אל לבו וילמד מוסר: "מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" גם אם יעשה עבירה, יישאר במותניו כוח לברוח ממנה. ואם נפל חלילה בעבירה קלה - הוא יברח מהמקום - ימלט מידיה ולא יצטרך להיות כפות בידיה של עבירה ולהתלכלך הלאה!...

 

המשיך רבי יעקב וסיפר:

כאשר שהיתי ברוסיה לקחו אותנו לרכבות שגמעו מרחקים. רכבות משא. כמובן שבלילה היה קשה להירדם. בכל קרן היו שלושה דרגשים זה מעל זה, בהם היו אמורים לישון. היו נוסעים שעלו לישון על הדרגשים, ואחרים נרדמו על הארץ...

 

 והנה, באחד הלילות, העייפות התפשטה כבר בכל איברי ביקשתי לנום מעט, וכאשר רק נרדמתי, אחד הגויים המדוכאים, החל לצעוק ממקום מושבו מעל אחד הדרגשים: "אוי, אני רוצה לשתות, אני צמא!" צעק וצעק ולא נתן לישון: "אני צמא, רוצה כל כך לשתות"!

 

ראיתי שהוא לא ייתן לי מנוחה. עלה במוחי רעיון, קמתי, פסעתי עד אליו "תן לי את הקומקום שבידיך" ביקשתי, הוא הגיש לי את הכלי שבידו, מילאתי בו מים ונתתי לו. הוא מיהר לגמוע את הכול כמו בעל חיים... כמובן -  כיון שהיה צמא.

 

טוב! חשבתי שהישועה כבר באה "ברוך שפטרני מעונשו של זה" וכן שרר שקט לכמה דקות. נרדמתי. ואז לפתע החלה פרשיה חדשה, הוא דיבר עם עצמו בקולי קולות: "אוי, כמה רציתי לשתות, אוי, כמה הייתי צמא, מאד צמאתי למים, הייתי צמא!"...

 

ואז חשבתי לעצמי: זו דוגמה של 'טרוד ביצרו'... הרי גמרת כבר, מה אתה ממשיך להתבוסס בבעיות שלך?, למה לטבוע סתם בתוך השטויות, להעסיק את המוח בהבלים...

 

וכך אומרים לאדם: קרה שנכשלת בעבירה, אבל מדוע המשכת להסתובב עמה, תברח ממנה! אל תצעק סתם "אוי שתיתי, אוי עשיתי, הייתי צמא"... תפתח דף חדש טוב יותר - וברח לך מהעבירה של פעם...

 

וזהו גם החטא של אותו עבד:

עשית שטות, גנבת, נמכרת לעבד, נכשלת בעבירה, נו, אין מה לעשות. אבל עכשיו שכבר אתה יכול לצאת לפתוח חיים חדשים, למה לך כל זה? למה לך להמשיך להיות נגרר הלאה בעבירה גוררת עבירה למה לך להמשיך להתבוסס בבוץ הזה?!...





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏