דקדוק ברש"י- שמות פרק כג, פסוק כז

ביאור הדקדוק ברש"י חומש שמות פרק כג פסוק כז. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש שמות פרק כג פסוק כז.

דקדוק ברש"י לפרשת  משפטים

 

שמות פרק כג פסוק כז

 

"אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף"

        

וְהַמֹּתִי, מבאר רש"י:

כְּמוֹ וְהָמַמְתִּי. וְתַרְגּוּמוֹ: וַאֲשַׁגֵּשׁ.

וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּה בְּכֵפֶל אוֹת אַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁתַּהֲפוֹךְ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן פָּעַלְתִּי. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹטֵל אוֹת הַכְּפוּלָה וּמַדְגִּישׁ אֶת הָאוֹת וְנוֹקְדוֹ במלאפום, כְּגוֹן: וְהַמֹּתִי, מִגִּזְרַת וְהָמַם. גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ (ישעיה כ"ח כ"ח). וְסַבּוֹתִי (קהלת ב' כ'), מִגִּזְרַת וְסָבַב בֵּית - אֵל (שמואל א' ז' ט"ז). דַּלּוֹתִי (תהלים קט"ז ו'), מגזרת דָּלְלוּ וְחָרְבוּ (ישעיה י"ט ו'). עַל-כַּפַּיִם חַקּוֹתִיךְ (ישעיה מ"ט ט"ז) מִגִּזְרַת חִקְקֵי-לֵב (שופטים ה' ט"ו). אֶת-מִי רַצּוֹתִי (שמואל א' י"ב ג'), מִגִּזְרַת רִצַּץ. עָזַב דַּלִּים (איוב כ' י"ט).  


וְהַמְתַרְגֵּם וְהַמֹּתִי וְאֶקְטַל, טוֹעֶה הוּא, שֶאִלּוּ מִגִּזְרַת מִיתָה הָיָה, אֵין הֵ"א שֶׁלָּהּ בְּפָתָ"ח, וְלֹא מֵי"ם שֶׁלָּהּ מֻדְגֶּשֶׁת, וְלֹא נְקוּדָה מלאפום, אֶלָּא וְהֵמַתִּי, (ה"א בצירי) כְּגוֹן: (במדבר י"ד ט"ו) וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה. וְהַתָּי"ו מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁתָּבֹא בִּמְקוֹם ב' תָּוִי"ן, הָאַחַת נִשְׁרֶשֶׁת, לְפִי שֶׁאֵין מִיתָה בְּלֹא תָי"ו, וְהָאַחֶרֶת מְשַׁמֶּשֶׁת, כְּמוֹ: אָמַרְתִּי, חָטָאתִי, עָשִׂיתִי. וְכֵן וְנָתַתִּי, הַתָּי"ו מֻדְגֶּשֶׁת, שֶׁהִיא בָּאָה בִּמְקוֹם שְׁתַּיִם, לְפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ שָׁלֹשׁ תָּוִי"ן, שְתַּיִם לַיְסוֹד, כְּמוֹ: בְּיוֹם תֵּת ה' (יהושע י' י"ב). מַתַּת אֱלֹהִים הִיא (קהלת ג' י"ג). וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁמּוּשׁ.




ביאור:

רש"י מַסְבִּיר תְּחִלָּה שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "וְהַמֹּתִי" הִיא וְהָמַמְתִּי, כְּלוֹמַר וְשִׁבַּשְׁתִּי, וּבִלְבַּלְתִּי.

 וְאוֹמֵר שֶׁכָּל שֹׁרֶש מֵהַכְּפוּלִים (בִּלְשׁוֹנוֹ: שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּכֵפֶל הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה) כְּמוֹ סבב, דלל, רצץ וְכַדּוֹמֶה... הָאוֹת הַכְּפוּלָה נֶעֱלֶמֶת וְתַחְתֶּיהָ תֻּדְגַּשׁ הָאוֹת הַנּוֹתֶרֶת וְאוֹמְרִים סַבֹּתִי, דַּלֹּתִי, רַצֹּתִי וְדוֹמֵיהֶן.


וּמֵעִיר רש"י עוֹד  שֶׁהַחוֹשֵׁב  שֶׁ"הַמֹּתִי" מִלְּשׁוֹן מִיתָה, הוּא טוֹעֶה כִּי בְּמַשְׁמָעוּת מָוֶת הַהֵ"א תְנֻקַּד בְּצֵירֵי וְלֹא בְּפָתָח, וְהַמֵּי"ם מְנֻקֶּדֶת בְּפָתָח וְלֹא בּחוֹלָם וְהַתָּי"ו תִּהְיֶה דְּגוּשָׁה וְלֹא רָפָה, כִּי הִיא בִמְקוֹם שְׁתֵּי תָוִי"ן הָאַחַת  שָׁרְשִׁית  וְהַשְּׁנִיָּה תָי"ו הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁל גּוּף רִאשׁוֹן (מְדַבֵּר).

 


הֶעָרָה:

מַפְלִיא שרש"י נִמֵּק אֶת הַדָּגֵשׁ שֶׁל וְנָתַתִּי בְּתוֹר תְמוּרָה לְתָי"ו שְׁנִיָּה (מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ) כְּמוֹ  בְּיוֹם  תֵּת, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הַדָּגֵשׁ בְּתָי"ו, בָּא בִּמְקוֹם נוּ"ן, כְּלוֹמַר בִּמְקוֹם "וְנָתַנְתִּי" נֹאמַר וְנָתַתִּי.



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏