דקדוק ברש"י- שמות פרק כט, פסוק א

ביאור הדקדוק ברש"י חומש שמות פרק כט פסוק א. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש שמות פרק כט פסוק א.

דקדוק ברש"י לפרשת  תצווה

 

שמות פרק כט פסוק א

 

"וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם"

           

לְקַח, מבאר רש"י:

כְּמוֹ קַח, וּשְתֵּי גְזָרוֹת הֵן, אַחַת שֶׁל קִיחָה, וְאַחַת שֶׁל לְקִיחָה, וְלָהֶן פִּתְרוֹן אֶחָד.

 

ביאור:

רש"י מַסְבִּיר אֶת הַצּוּרָה "לְקַח" שֶׁהִיא נְדִירָה (בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּצוּרָה "קַח") בְּכַךְ שֶׁהַמִּלָּה לְקַח  זֵהָה בְּמַשְׁמָעוּתָהּ לַמִּלָּה קַח, וּמֵעִיר שֶׁשְּׁתֵּי גְזָרוֹת הֵן. (וְהַכַּוָנָה הִיא שֶׁהַצּוּרָה לְקַח, הַמּוֹפִיעָה בתנ"ך 3 פְּעָמִים בִּלְבַד, הִיא עַל דֶּרֶךְ נְטִיַּת גִּזְרַת הַשְּׁלֵמִים, וְאִלּוּ הַצּוּרָה "קַח" הַמּוֹפִיעָה עַשְׂרוֹת פְּעָמִים בתנ"ך הִיא  עַל דֶּרֶךְ נְטִיַּת גִזְרַת חַסְרֵי פ"נ).

 

הערה:

כַּיָּּדוּעַ הַפֹּעַל ל.ק.ח. נוֹטֶה בְדֶרֶךְ כְּלָל בֶּעָתִיד וּבְצִוּוּי עַל דֶּרֶך חַסְרֵי פ"נ, כְּלוֹמַר בֶּ"עָתִיד" הלמ"ד נוֹשֶׁרֶת והקו"ף מְקַבֶּלֶת דָּגֵש,אֶקַּח כְּמוֹ אֶגַּח (שרש נ.ג.ח) וְאִלּוּ בַצִּוּוּי הלמ"ד נוֹשֶׁרֶת בְּדוֹמֶה  לְ- "שָׂא" (שורש נ.ש.א.).   







© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏