בשלח- סומך על הרוח...

"פרשת בשלח סיפור עם מוסר השכל". סיפור המביא לתובנה כיצד באמת נתפתה פרעה להיכנס למלכודת של ים סוף?. וכי מה הוא חשב שהים נחצה לי"ב גזרים בשבילו?! סיפור על שיכור שהגיעה לתובנה של פרעה...

סומך על הרוח...

 

"וירדפו מצרים ויבואו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים".

 

נשאלת השאלה:

כיצד באמת נתפתה להיכנס בעיניים פקוחות למלכודת?.

הלא ראה שהים נחצה לי"ב גזרים, והמים חומה, והקרקע מוצקה, ומעליהם תקרת מים קפואים. וכי סבר שזה נעשה לכבודו, שנכנס בקומה זקופה לקראת סופו?!

 

הרמב"ן ענה על כך (שמות יד, כא):

ה' השיב רוח קדים עזה כל הלילה, וסברו המצרים שהרוח העזה הפכה את הים לחרבה. "אף על פי שאין הרוח בוקעת הים לגזרים, לא שמו לבם גם לזאת, ובאו אחריהם מרוב תאוותם להרע להם"

 

כדי להבין את דברי הרמב"ן מביא ספר "והגדת" סיפור נפלא:

היה שיכור, התמכר לטיפה המרה. התגולל בשכרותו והמיט חרפה על משפחתו. אי אפשר היה לגמלו. "תפסת מועט, תפסת", דרשו שיתחייב שלא ישתה לבדו.

ראשית, זה יגביל את שתייתו, שהרי לא תמיד ימצא עם מי לשתות...

ושנית, יהיה מי שיפקח עליו, יתמוך בו, ויביאו לביתו לפני שיתמוטט ברחוב.

 

והנה יום אחד, תקף עליו הרצון לשתות, אבל זכר את הבטחתו והמתין שיבוא אדם, שיארח לו לחברה אך איש לא בא. כולם עסוקים, מלבדו.

 

ישב, והמתין, וקצרה רוחו. אמר לעצמו: "הבטחתי שלא אשתה לבד, את הבטחתי אשמור. אבל כשיבוא החבר, כדאי שהכול כבר יהיה מוכן ומזומן" - קם והביא את הבקבוק לשולחן. וגם שתי כוסות הביא, והמתין, וכצפוי החבר לא בא...

 

החליט הוא לייעל את עצמו בזמן ההמתנה, וכבר מילא את שתי הכוסות על גדותיהן. הניחוח גירה אותו מאוד אבל איש כבוד הוא, הלא הבטיח הבטחה...

 

המתין בדריכות, העביר מבטו מהחלון לעבר שביל הכניסה ואין איש.

מה עושים? לשתות אינו יכול, וגם להימנע אינו מסוגל?!...

 

לפתע אורו עיניו ונדרכו חושיו. זבוב טורדני זמזם, הסתובב במעופו. נחת על שפת הכוס, שפשף רגליו... "לחיים", אמר לזבוב בשמחה, וגמע בשקיקה את תכולת הכוס היישר לגרונו.

 

הזבוב נראה אדיש.

לחש לו האיש בחיבה: "עד שאתה תתחיל לשתות, אגמור את הבקבוק"... בסופו של דבר, נאלץ לשתות גם את כוסו של הזבוב... אבל את תפקידו מילא, היה לו אורח לשתייה....

 

האמנם סבר שעל כך התחייב, שזה נקרא שלא שתה לבדו? אין זו שאלה.

הלא רצה לשתות, להט והשתוקק. מוכן היה אפוא להתלות בכל דבר. גם בזבוב...

 

 ומה הפלא שבשכרותו לאבד את ישראל, פרעה נתלה ברוח הקדים...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏