וארא- עבד שקם על רבו

"פרשת וארא משל ונמשל". תיאור נפלא בדרך של "משל לפרשת וארא" הביא המגיד מדובנא, לבאר את חשיבתו של פרעה להיות אלוה ואיך הקב"ה החזיר אותו למציאות על ידי עשרת המכות... עד שהודה ואמר: "ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים"...

עבד שקם על רבו

 

"ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים"...

 

פרעה חשב את עצמו לאלוה - שהוא ברא את היאור עד שבא הקב"ה והכהו שהוכרח להודות שאינו אלא עבד פשוט...


הביא המגיד מדובנא זצ"ל משל למה הדבר דומה:


לאדם שנצרך לאחד מעשירי העיר. מעולם לא ראהו ולא פגש בו, רק שמע את שימעו, את רוב עושרו וכבודו. הלך למעונו של העשיר ונפעם ממראה עיניו.

 

החומה והשער הענק, גינת החמד וערוגות הפרחים. שדרה רחבת ידיים הובילה אל מדרגות הארמון החצובות שיש, והללו הוליכו אל הטירה הענקית.

 

ביד רועדת נקש על דלת האלון הכבדה. הדלת נפתחה אל טרקלין רחב ידיים, מואר בנברשת ענק שהאירה את התמונות היקרות שעל הקירות ואת השטיח הססגוני היקר.

 

דמות הדורה ניצבה לפניו ושאלה לרצונו. "אני... רציתי לשוחח עם בעל הבית, בבקשה", אמר בהתרגשות.

 

"אני הוא בעל הבית", ענהו הלה ביהירות "מה מבוקשך?".

 

לפתע נשלחה יד מאחור, לפתה את צוואר האיש שבטרקלין, וקול לועג נשמע: "האתה הוא בעל הבית?!...

 

והאיש כאילו התגמד, הצטמק. התמזער. עיניו התגלגלו בחוריהן והוא גימגם: "סליחה, אדוני, אך לצון חמדתי..."

 

ואז יצא האלמוני מבין הצללים ואמר: "אל תשים אליו לב, אינו אלא אחד מהשרתים. בוא נא עימי ללשכתי, ואשמע את אשר בפיך"...

 

והנמשל ברור מאליו:

 

כך, כאותו משרת מתייהר, נהג פרעה מלך מצרים בהציגו עצמו כאלוה, התפאר לאמור: "לי יאורי ועני עשיתיני". אני ואפסי עוד, ומי ה' אשר אשמע בקולו.

 

לפתע לפתה יד אדירה את צוארו, והקדוש ברוך הוא - בעל הבית של העולם - הנחית עליו את המכות בזו אחר זו, עד שידע שאינו יכול לעמוד בפני אצבע אלוקים ויד ה', והודה ואמר: "ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים!"...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏