דקדוק - שבעת הבניינים

"כללי הדקדוק- שבעת הבניינים". "הסבר ודוגמאות לשבעת הבניינים" - החלוקה של שבעת הבניינים?. הסבר ודוגמאות לבניין פָּעַל, הסבר ודוגמאות לבניין נִפְעַל, הסבר ודוגמאות לבניין פִּעֵל, הסבר ודוגמאות לבניין פֻּעַל, הסבר ודוגמאות לבניין הִפְעִיל, הסבר ודוגמאות לבניין הֻפְעַל (או הָפְעַל). הסבר ודוגמאות לבניין הִתְפַּעֵל.

שבעת הבניינים:


המניין המקובל של הבניינים בַּפֹּעַל העברי, הוא שבעה:

  1. פָּעַל
  2. נִפְעַל  
  3. פִּעֵל 
  4. פֻּעַל 
  5. הִפְעִיל 
  6. הֻפְעַל    (או  הָפְעַל) 
  7. הִתְפַּעֵל 

 

שלושה מהבניינים הם פעילים, שלושה הם סבילים ובנין אחד הוא חוזר.

כך שלמעשה הבניינים מהווים שלושה צמדים ובנין אחד נפרד.


פָּעַל , נִפְעַל  

פִּעֵל  , פֻּעַל 

הִפְעִיל  , הֻפְעַל (או הָפְעַל) 

הִתְפַּעֵל 

 

להלן שמות הבניינים ומהותם:

 

בִּנְיַן פָּעַל (נקרא גם הַבִּנְיָן הַקַּל) 

למשל: שָׁמַר, כָּתַב, לָמַד, הוא בניין פָּעִיל, כלומר מבטא את  עושה הפעולה. בנין זה הוא הבניין היסודי המתאר את  הפעולות היסודיות, ואין בו שום אות הנוספת על אותיות  השרש בגוף שלישי (נסתר) יחיד בזמן עבר.

 

 לעומתו,

 

בִּנְיַן נִפְעַל  (כגון:  נִשְׁמַר, נִכְתַּב, נִלְמַד),

הוא  בנין סָבִיל (של בניין פָּעַל, או הקל), מבטא את מקבל הפעולה.

 


בִּנְיַן  פִּעֵל  (מכונה גם "הבִּנְיַן הכבד")  למשל: לִמֵּד, נִפֵּץ, גִּדֵּל

גם הוא בִּנְיַן פָּעִיל, אלא שֶׁהַפְּעֻלָּה אינה נעשית ע"י העושה - לעצמו, אלא לאחרים (לעתים משמעות הפעל משתנה בין בניין  לבניין). 

  


בִּנְיַן פֻּעַל (כגון: לֻמַּד, נֻפַּץ, גֻּדַּל)

הוא הבניין הַסָּבִיל של בנין  פִּעֵל, כלומר מקבל הַפְּעֻלָּה.

 


בִּנְיַן הִפְעִיל (כגון: הִמְלִיךְ, הִשְׁפִּיל, הִכְשִׁיל)

הוא בניין פָּעִיל  גּוֹרֵם, כלומר הוא לא עושה את הפעולה בעצמו, ואינו עושה  אותה  בגוף אחר, אלא גורם את הפעולה לאחר.

 


בִּנְיַן הֻפְעַל (או הָפְעַל(כגון: הֻמְלַךְ,  הֻשְׁפַּל, הֻכְשַׁל)

הוא "הַבִּנְיָן הַסָּבִיל" של בִּנְיַן הַפָּעִיל והוא מתאר את מי  שנגרמה  לו הפעולה.

 


בִּנְיַן הִתְפַּעֵל (כגון  הִתְלַבֵּשׁ,  הִתְקַדֵּשׁ,  הִתְעַטֵּף). 

שהוא "בִּנְיַן חוזר", כלומר שהעושה והנעשה בו הם אותו אדם. (כגון: הִתְלַבֵּשׁ, הִתְקַדֵּשׁ, הִתְעַטֵּף). דהיינו הִלְבִּישׁ את עצמו, קִדֵּשׁ את עצמו, עָטַף את עצמו.

 


ההגדרות האלה לגבי מאפייני הבניינים אינם אלא המגדיר  הכללי של בִּנְיַן, אבל  במקרים  רבים  המשמעות  של  הבִּנְיַן יכולה  לְהִדַּמּוּת  לזו  של  בִּנְיַן אחר.

 

לדוגמא: 

המלה "נִשְׁמַר", יש לה משמעות סבילה - של דבר הנשמר ע"י  אחרים (המשמעות  הרגילה  של  בנין  נפעל), 


אבל יש לה גם משמעות פעולה רגילה של האדם עצמו כגון:

 "ראובן נשמר מלקחת סיכונים"

כלומר ראובן שמר את עצמו (כמו בבִּנְיַן הִתְפַּעֵל, ולא  ע"י אחרים, כבִּנְיַן נִפְעַל בדרך כלל).


וכן למשל: "שמעון נִכְנַס" או נזהר, פירושו ששמעון נִכְנַס  בעצמו, או נזהר, שנקט בפעולת זהירות, כמו בבנין פָּעַל (ולא  ע"י אחרים, כדרך בנין נִפְעַל). 



הערות:

לא כל השרשים, קיימים בכל הבניינים. 

ולמעשה, מעטים  השרשים הקיימים בכל הבניינים.  לכן יש להיזהר ולבדוק אם  קיים שורש מסוים בבניין כל שהוא.



המשמעות של שורש כלשהו, לא רק שאינה זהה בכל  הבנינים,  אלא לעתים קרובות המשמעות שונה, ולעתים אף הפוכה. (למשל השרש "שׁרשׁ" בבניין הִפְעִיל (הִשְׁרִישׁ) משמעותו  הצמיח שרש, וכן בהפעל (הֻשְׁרַש) הִכָּה שֹׁרֶשׁ, (דהיינו פיתח  שֹׁרֶשׁ) ואלו בבנין פִּעֵל (שֵׁרֵשׁ) משמעותו עָקַר מן הַשֹּׁרֶשׁ, וכן  בבניין פֻּעַל (שֹׁרַשׁ) פירושו נֶעְקַר מֵהַשֹׁרֶשׁ.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏