דקדוק ברש"י- שמות פרק א, פסוק יז

ביאור הדקדוק ברש"י חומש שמות פרק א פסוק יז. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש שמות פרק א פסוק יז.

דקדוק ברש"י לפרשת שמות

 

שמות פרק א פסוק יז

"וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹוקִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים"

 

וַתְּחַיֶּיןָ  אֶת  הַיְלָדִים – מבאר רש"י: 

מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן (סוטה  י"א).  תַּרְגּוּם הָרִאשׁוֹן (שבפסוק  יז) וְקַיָּמָא, וְהַשֵּׁנִי (שבפסוק  יח) וְקַיּיִמְתּוּן, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן עָבָר לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת, תֵּיבָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהּ,  מְשַׁמֶּשֶׁת  לְשׁוֹן פָּעֲלוּ וּלְשׁוֹן פְּעַלְתֶּם, כְּגוֹן וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי (שמות ב' יט) לְשׁוֹן עָבָר כְּמוֹ וַיֹּאמְרוּ לַזְּכָרִים, וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם (ירמיה  מ"ד,כה) לְשׁוֹן דִּבַּרְתֶּם כְּמוֹ וַתְּדַבְּרוּ לַזְּכָרִים, וְכֵן  וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל-עַמִּי (יחזקאל י"ג,יט). לְשׁוֹן עָבָר חִלַּלְתֶּם כְּמוֹ וַתְּחַלְּלוּ לַזְּכָרִים. 



ביאור:

בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים: בְּפָסוּק י"ז וּבְפָסוּק י"ח מוֹפִיעָה הַמִּלָּה וַתְּחַיֶּיןָ, (שֶׁהִיא בְּ"עָתִיד" אַךְ  כַּיָּדוּעַ וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּראשׁ הַמִּלָּה, הוֹפֵךְ אוֹתָהּ לְ"עָבָר"), ורש"י מֵעִיר שֶׁתַּרְגּוּם תֵיבָה זוֹ  אֵינֶנּוּ זֵהֶה בִּשְנֵי הַפְּסוּקִים, אֶלָּא, בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן (הַ-שִׁבְעָה עָשָׂר) תַּרְגּוּם הַמִּלָּה  וַתְּחַיֶּיןָ- הוּא "וְקַיָּמָא" (=הֵן הֶחֱיוּ) וְאִלּוּ בַּפָּסוּק הַשֵּׁנִי (הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר) תַּרְגּוּם הַמִּלָּה  וַתְּחַיֶּיןָ  "וְקַיֵּימְתוּן". (=אַתֶּן הֶחֱיִיתֶן).



ורש"י מַסְבִּיר:

 מַדּוּעַ יֵשׁ לְתַרְגְּמָן בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה, וְכַךְ הוּא אוֹמֵר: בִּלְשׁוֹן עָבָר לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת - הֵן נוֹכְחוֹת  וְהֵן נִסְתָּרוֹת - הַמִּלָּה זֵהָה, וְלָכֵן בַּפָּסוּק הַשִּׁבְעָה-עָשָׂר, שֶׁבּוֹ הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל  הַמְיַלְּדֹת  בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, הַתַּרְגּוּם הַנָּכוֹן שֶׁל "וַתְּחַיֶּיןָ" הוּא "וְקַיָּימָא" שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ "הֵן הֶחֱיוּ"  וְאִלּוּ  בַּפָּסוּק  הַשְּׁמוֹנָה-עָשָׂר, שֶׁבּוֹ פַרְעֹה מְדַבֵּר עִם  הַמְיַלְּדֹת  בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ וְהוּא  שׁוֹאֵל  אוֹתָן מַדּוּעַ הֶחֱיִיתֶן אֶת הַבָּנִים? יִהְיֶה הַתַּרְגּוּם הַנָּכוֹן שֶׁל "וַתְּחַיֶּיןָ" "וְקַיִּימְתוּן"  שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ וְאַתֶּן הֶחֱיִיתֶּן.

 

וְהוּא מֵבִיא דוּגְמָאוֹת הַמְסַיְעוֹת לִקְבִיעָתוֹ זוֹ, שֶׁלְּשׁוֹן פָּעֲלוּ  וּלְשׁוֹן פְּעַלְתֶּן הֵן זֵהוֹת  בְּצוּרָתָן: כְּמוֹ וַתֹּאמַרְנָה (גּוּף נִסְתָּר  נְקֵבָה  רַבּוֹת) פֵּירוּשָׁהּ אָמְרוּ, וְאִלּוּ וַתְּדַבֵּרְנָה (גּוּף  נוֹכֵחַ נְקֵבָה רַבּוֹת) פֵּירוּשָׁהּ דִּבַּרְתֶּם, וַתְּחַלֶּלְנָה בִּלְשׁוֹן עָבָר מַקְבִּילָה לְ-חִלַּלְתֶּם - לַזְּכָרִים.  




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏