דקדוק ברש"י- שמות פרק ג, פסוק כב

ביאור הדקדוק ברש"י חומש שמות פרק ג פסוק כב. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש שמות פרק ג פסוק כב.

דקדוק ברש"י לפרשת שמות


שמות פרק ג פסוק כב

"וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם".

 

    וְנִצַּלְתֶּם – מבאר רש"י: 

כתרגומו וּתְרוֹקְנוּן, וְכֵן וַיְנַצְּלוּ אֶת-מִצְרָיִם (שמות  י"ב  לו), וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל  אֶת-עֶדְיָם (שמות  ל"ג  ו),  וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדֵ"י, עִם וַיַצֵּל  אֱלֹהִים אֶת- מִקְנֵה אֲבִיכֶם (בראשית  ל"א, ט),  אֲשֶר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ (בראשית  ל"א, טז). 


וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד,  וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִיק, לֹא תְהֵא  מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשוֹן וּפִעַלְתֶּם, אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כמו וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה (דברים  כ"ח  סג), וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב (ויקרא כ"ו כה) וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם (ויקרא  כ"ו  יז),  וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ (יחזקאל כ"ב כא),  וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ (ירמיה ז' י),  לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ, וְכָל  נוּ"ן שֶׁהִיא בָּאָה בְּתֵיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה כַּנּוּ"ן של  נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ, כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם תִנָּקֵד בִּשְׁוָא בַּחֲטָף, כְּגוֹן וּנְשָׂאתֶם אֶת-אֲבִיכֶם (בראשית  מ"ה יט) וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת-אֶרֶץ הַגִּלְעָד (במדבר ל"ב כט),  וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם  (בראשית י"ז יא).


 לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת הַנְּקוּדָה בְּחִירִיק מִן הַיְסוֹד הִיא, וִיסוֹד שֵׁם דָּבָר נִצּוּל, וְהוּא מִן  הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כמו דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד. כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפִעַלְתֶּם, יִנָּקֵד בְּחִירִיק, כְּמוֹ וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע (במדבר  כ' ח), וְכִפַּרְתֶּם אֶת-הַבָּיִת (יחזקאל מ"ה כ), וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם  אֶת- בְּנֵיכֶם (דברים  י"א  יט).       



ביאור:

רש"י מְפָרֵשׁ תְּחִלָּה אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה וְנִצַּלְתֶּם, וְאוֹמֵר שֶׁפֵּירוּשָׁהּ וּתְרוֹקְנוּ, וּמְצַיֵּין שֶׁפֵּירוּשׁ זֶה הוּא כְּמוֹ הַתַּרְגּוּם, וּמֵבִיא שְׁתֵּי דוּגְמָאוֹת מֵאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ  מַשְׁמָעוּתָם זֵהֶה.


וְאַחֲרֵי כֵן הוּא מֵבִיא אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל  מְנַחֵם (בֶּן סָרוּק הַמְדַקְדֵּק הַנּוֹדָע) הָרוֹאֶה תֵיבָה זוֹ כְּשַׁיֶּיכֶת לְשֹׁרֶשׁ הַמַּתְחִיל בְּאוֹת "צ". 


אַךְ הוּא דוֹחֶה דֵעָה זוֹ בַּמִּלִּים: "וְלֹא יֵאָמְנוּ דְבָרָיו"

 

וּמְנַמֵּק אֶת  דַּעְתּוֹ כַּךְ: 

שֶׁאִם הָיָה שֹׁרֶשׁ הַתֵּיבָה וְנִצַּלְתֶּם מַתְחִיל בְּאות "צ" כְּדַעַת  מְנַחֵם (וְאִם  כֵּן הַנּוּ"ן  הִיא  אוֹת  שִׁמּוּשׁ) הֲרֵי לֹא יִתָּכֶן נִקּוּדָּהּ שֶׁל הַנּוּ"ן בְּחִירִיק, כִּי כָאן צוּרַת הַתֵּיבָה הִיא וּפִעַלְתֶּם  וְאִם אָכֵן אֵין הַנּוּ"ן שָׁרְשִׁית אֶלָּא שִׁמּוּשִׁית, לֹא תוּכַל לִהְיוֹת בְּמַשְׁמָעוּת וּפִעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, (בְּדוֹמֶה לַמִּלִּים: וְנִסַּחְתֶּם, וְנִתַּתֶּם וְעוֹד אֲחֵרִים) כַּאֲשֶׁר הָאוֹת הַשְּׁנִיָּה דְגוּשָׁה תְּמוּרַת  פֵּ"א הַפֹּעַל.

 

  וְאִם הַצּוּרָה הִיא וּפְעַלְתֶּם, נִקּוּד הַנּוּ"ן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁוָא כְּמוֹ וּנְשָׂאתֶם, וּנְמַלְתֶּם  וְכַדּוֹמֶה.

 

לָכֵן רש"י מַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה שֶׁהַנּוּ"ן הִיא שָׁרְשִׁית וְשֵׁם הַפְּעֻלָּה הוּא נִצּוּל, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, וְכַךְ "וְנִצַּלְתֶּם" מַתְאִימָה בְּנִקּוּדָהּ לַמִּלִים: וְדִבַּרְתֶּם, וְכִפַּרְתֶּם אוֹ וְלִמַּדְתֶּם.    




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏