דקדוק ברש"י לפרשת בא

שמות פרק י פסוק כא

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ"

וְיָמֵש – מבאר רש"י: 

וְיָמֵשׁ, כְּמוֹ וְיַאֲמֵשׁ, יֵשׁ לָנוּ תֵּיבוֹת הַרְבֵּה חֲסֵרוֹת אל"ף לְפִי שֵׁאֵין הֲבָרַת האל"ף נִכֶּרֶת  כָּל כַּךְ, אֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד עַל חֶסְרוֹנָהּ כְּגוֹן: "וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי" (ישעיה י"ג כ) כְּמוֹ  לֹא  יַאֲהֵל, לֹא יַטֶּה אָהֳלוֹ, וְכֵן וַתַּזְרֵנִי חַיִל (שמואל ב' כ"ב מ) כְּמוֹ וַתְּאַזְרֵנִי.

וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן הֲסָרָה כְּמוֹ לֹא יָמִישׁ - בָּתַר דְּיֶעְדֵּי קְבֵל לֵילְיָא -  כְּשֶׁיַּגִּיעַ סָמוּךְ  לְאוֹר הַיּוֹם.

אֲבָל אֵין הַדִּבּוּר מְיֻשָׁב עַל הַוָּי"ו שֶׁל וְיָמֵשׁ לְפִי שֶׁהוּא כָּתוּב אַחַר וַיְהִי חֹשֶׁךְ,

וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה פֹּותְרוֹ לְשׁוֹן מְמַשֵּׁש בַּצָּהֳרַיִם (דברים כ"ח כט)  שֶׁהָיָה כָּפוּל וּמְכֻפָּל וְעָב  עַד שֶׁהָיָה בוֹ מַמָּשׁ.

ביאור:

לְדַעַת רש"י הַמִּלָּה וְיָמֵשׁ, הִיא לְמַעֲשֶׂה הַמִּלָּה וְיַאֲמֵשׁ, מִלְּשוֹן אֶמֶשׁ (אֶתְמוֹל  בַּלַּיְלָה),  כְּלוֹמַר הָעֶרֶב שֶׁלִּפְנֵי כֵן. 

וְאֶת חֶסְרוֹן הָאָלֶ"ף בַּמִּלָּה וְיָמֵשׁ, הוּא מַסְבּיר בַּכְך שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָאוֹת אָלֶ"ף אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת  כָּל כַּךְ אָנוּ מוֹצְאִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתַּנַּ"ךְ שֶׁמְּחַסְּרִים אותָהּ

כְּגוֹן:

יַהֵל בִּמְקוֹם  יַאֲהֵל, 

וַתַּזְרֵנִי בִּמְקוֹם וַתְּאַזְּרֵנִי.

וְהוּא מֵעִיר שֶׁאוּנְקְלוֹס מְתַרְגֵּם בָּתַר דְּיֶעְדִּי קְבֵל לֵילְיָא, מִלְּשׁוֹן הֲסָרָה, אַך רש"י  מוֹצֵא קוֹשִׁי בְּכַךְ שֶׁהַמִּלָּה וְיָמֵשׁ מוֹפִיעָה אַחֲרֵי וִיהִי חֹשֶׁךְ. וְלִבְסוֹף מְצַטֵּט אֶת הַמִּדְרָשׁ  הַדּוֹרֵשׁ אֶת  הַמִּלָּה וְיָמֵשׁ מִלְּשֹׁון מַמָּשׁ, שֶׁהַחֹשֶׁךְ הָיָה עָבֶה כָּל כַּךְ, עַד שֶׁהָיָה בּוֹ מַמָּשׁוּת מוּחֲשִׁית.