דקדוק ברש"י לפרשת  בשלח

שמות פרק טו פסוק ה

"תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן"

יְכַסְיֻמוּ, מבאר רש"י:

כְּמוֹ יְכַסּוּם, וְהַיּוּד הָאֶמְצָעִית יְתֵרָה בוֹ, וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת בְּכַךְ, כְּמוֹ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן (דברים  ח' י"ג) יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ (תהלים ל"ו ט') וְהַיּוּ"ד רִאשׁוֹנָה שֶׁמַּשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, כַּךְ פָּרְשֵׁהוּ, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף כְּדֵי שֶׁיַחְזְרוּ הַמַּיִם וִיכַסּוּ אוֹתָם, יְכַסְיֻמוּ אֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא בִּנְקֻדָּתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת בִּנְקֻדָּתוֹ  יְכַסְיוּמוֹ במלאפום (חוֹלָם).  

ביאור:

רש"י רוֹצֶה לְהַסְבִּיר אֶת הַמִּלָּה יְכַסְיֻמוּ שֶׁהִיא חֲרִיגָה בְצוּרָתָהּ, הוּא מְצַיֵּן תְּחִלָּה שֶׁהַיוּ"ד הָאֶמְצָעִית הִנָּהּ אוֹת יְתֵרָה,הַמּוֹפִיעָה בְּמִקְרִים נְדִירִים וּמֵבִיא שְׁתֵּי דוּגְמָאוֹת לְכַךְ, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא מֵעִיר שֶׁהַנִּקוּד שֶׁל הַמִּלָּה יְכַסְיֻמוּ הוּא חָרִיג וְכִי נִקּוּדוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת יְכַסְיוּמוֹ.

הוּא מַסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל תֵּיבָה זוֹ כְּהֶמְשֵׁךְ לְסוֹף הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם, כְּלוֹמַר הַמִּצְרִים טֻבְּעוּ בְיַם סוּף, כְּדֵי שֶׁמֵּימֵי הַתְּהוֹמוֹת יָשׁוּבוּ וִיכַסּוּ אֶת הַמִּצְרִים.