ויחי- רע שממנו תצמח טובה?!

"פרשת ויחי סיפור". כיצד יתכן שהאחים מבקשים מיוסף שיגמול להם רעה כפי שעשו לו?! ועוד מה ענה להם יוסף: "כי התחת אלוקים אני"?! "סיפור על נפוליאון" המבאר בדרך מיוחדת את תשובת יוסף לאחיו...

רע שממנו תצמח טובה?!

 

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו"

 

רש"י מפרש:

"לו ישטמנו" - שמא ישטמנו ד"לו" מתחלק לעניינים הרבה...

 

"בעל הטורים" מבאר באופן שונה:

יש מפרשים "לו ישטמנו יוסף" - הלואי ישטמנו יוסף בלבו ולא יעשה לנו מעשה, ואם חפץ לעשות ישיב לנו "כל" הרעה שגמלנוהו כי מה עשינו לו? גרמנו שנעשה מלך מחמת שמכרנוהו ונתגלגל הדבר שנעשה מלך במצרים כן יעשה לנו.

 

'אוצרות התורה' בשם "איל המילואים" שואל שאלה:

הלשון "לו ישטמנו יוסף" לכאורה איננה  מובנת, כיוון שנשמע מדבריהם שרצונם הוא שיוסף ינקום בהם...

דתיבת "לו" מתפרשת מלשון 'הלואי' כגון "לו יהי כדבריך", וכי רצונם היה שיוסף ינקום בהם?!

מוכנים הם שינקום בהם, אבל בתנאי שיעשה להם בדיוק כפי שהם עשו לו שנצמח מהרעה טובה.

 

ועוד, מה ענה להם יוסף?

"ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלוקים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב"


מה כוונתו שאמר "כי התחת אלוקים אני"!?

 

את התשובה לכך ביארו לנו "בעל העקידה" והמלבי"ם:

אמר יוסף לאחיו "אל תיראו", כיון שאין ביכולתי להתנקם בכם.

שאפילו אם נאמר שמותר לי לעשות לכם רעה, אבל לא יותר ממה שאתם עשיתם לי והנה אתם עשיתם לי רעה שגרמה לטובה, ואם אני רוצה להתנקם עלי גם כן לעשות רעה שתגרום לכם לטובה אך דבר זה אין ביכולת אדם לעשות רק אלוקים לכן אמר "התחת אלוקים אני?!"

 

בספר "פרדס יוסף" הביא סיפור שממחיש זאת יפה:

מעשה בנפוליאון בונפרטה קיסר צרפת, שהיה הולך וכובש מדינה אחר מדינה, והנה בעת עומדו להילחם עם מלכות רוסיה, הגיע אל עיר אחת אשר הייתה מבוצרת מאד, ולא עלה בידו להבקיע את חומת העיר.

 

על כן בנה עליה מצור סביב והקיף את העיר בחילותיו, אין יוצא ואין בא עד שייכנעו אליו, וכל צבאותיו התחפרו סביבות העיר וישבו שם ימים רבים.

 

לאחר תקופה ממושכת ללא כל הכנעה, כמה מקציניו פנו בדרישה לנפוליאון לנטוש את המערכה ולשוב אל ביתם. הציע נפוליאון שהוא בכבודו ובעצמו עם מפקד הגדוד יכנסו לעיר בלבוש כפריים חקלאים וירגלו את העיר. וכן עשו.

 

נפוליאון והמפקד נכנסו לעיר והתחילו לרגלה.

 

בדרכם הגיעו לבית מרזח ששם נמצאו אנשי צבא רוסיה. נכנסו לשם ישבו ליד שולחן בקצה המרזח והזמינו יין כמו כולם, ושמו אוזנם כאפרכסת לשמוע שיחת החיילים.

 

הם שמעו אותם משיחים כי המצב הכלכלי בעיר ללא נשוא, והרעב כבד עד כי עוללים שאלו לחם ופורש אין להם, ולא נשארה להם ברירה כי אם להיכנע בפני צבא נפוליאון.

דברים אלו הרנינו את ליבו שלנפוליאון והמפקד אשר איתו.

 

לפתע הסתכל בהם חייל רוסי אחד, והכירו שהוא נפוליאון, ויאמר אל חבריו: "הביטו אל הכפרי היושב בקצה החנות, זהו נפוליאון שצר עלינו את העיר!". ויחרדו ליבותם של נפוליאון והמפקד כי בעוד כרגע קט יתפסו ברשת אויביהם, אולם, למזלם דבריו לא נתקבלו באוזני שומעיו.

 

 המפקד שליווה את נפוליאון ברצותו להסיר כל ספק, טיכס עצה האיך יגרום להם להבין שטעו, קם ופקד בקול נגיד וציווה את נפוליאון להגיש לו כוס שכר.

נפוליאון הבין מיד וניגש אל המוזג להביא את מבוקשו, בהגישו את הכוס עשה תנועה רשלנית, וכוס השכר נפל ונשפך על בגדי המפקד, המפקד קם בחמת זעם והכהו והפילו לארץ וצעק עליו: "שוטה, מה עשית?!" וינוס נפוליאון ויצא החוצה.

 

כשנמלט נפוליאון ניגש המפקד למוזג ושילם לו על ארוחתם, בעודו שומע איך חביריו של החייל הרוסי לועגים לו באומרם אליו, אילו היה זה נפוליאון, מי היה מעיז להרים יד עליו ולהכותו כאחד הריקים?!...

 

כששמע זאת,  עזב המפקד והלך בעקבות הקיסר uהגיעו שניהם אל צבאם חיים.

 

ויהי בהגיעם שם נפל המפקד אל רגליו ויבקש על נפשו שימחל לו על מעשיו, כי הוראת שעה הייתה לבל ייפול הקיסר ביד שונאיו.

 

ויען הקיסר ויאמר לו: "אילו יכולתי להענישך ולהשיב לך מידה כנגד מידה לתת לך מכות כאלו אשר יצילוך ממות ולהביאך לידי חיים טובים של מלך הייתי עושה זאת ברצון, כי כן עשית אתה, על ידי שהכיתני - הגעתי ממות לחיים טובים, והשבת אותי אל מלכותי, אבל מה אעשה ואין ביכולתי לעשות זאת...".

 

ויצו המלך והעלוהו בדרגה ונתנו לו מתנות רבות, וכעבור מספר ימים הובקעה העיר.

 

כן הוא גם בעניינינו:

זהו שאמר יוסף "התחת אלוקים אני?!" הרי רק ביכולתו של הקב"ה לעשות רע שממנו תצמח הטובה. 



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏