ויגש- איך שכחתם אותי?!

"משל לפרשת ויגש". בלעם חכם של העובדי כוכבים, לא יכול לעמד בתוכחתה של אתונו... יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים (אחיו) לעמד בתוכחתו... על מהות תוכחתו של הקב"ה לכל אדם המשיל ה"בית יצחק" את המשל הנפלא...

איך שכחתם אותי?!

 

"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו"

 

המדרש בבראשית רבה (צג, י) מביא:

אבא כהן ברדלא אומר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. בלעם חכם של העובדי כוכבים, לא יכול לעמד בתוכחתה של אתונו... יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים (אחיו) לעמד בתוכחתו... לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא... על אחת כמה וכמה?!"...

 

על מהות תוכחתו של הקב"ה לכל אדם המשיל ה"בית יצחק" את המשל הבא:

למלך אחד היו ארמונות רבים בערי מדינתו, ובהם היה משתכן בעברו ברחבי הממלכה. אולם לעתים היה מרחיק נדוד ומגיע לערים רחוקות שבהן לא נבנה עבורו ארמון. במקרים כאלו היה מתארח בתקופת שהותו במקום בבית אחד מן התושבים.

 

אחד מהמארחים הקבועים של המלך היה יהודי עשיר שהתגורר בעיר רחוקה שלא נבנה בה ארמון למלך. פעם אחת החליט המלך לעמוד באופן בלתי אמצעי על אורחות תושבי מדינתו, החליף את בגדיו, שלא יכירוהו, ונסע לאותה העיר.

 

הגיע המלך לבית המשפט, הציג את עצמו כאורח מרחוק, ובירר אצל השופטים היכן יוכל להתאכסן. השופטים הבכירים, שהזר שנטפל אליהם עורר בהם שאט נפש, הגיבו בקוצר רוח: "כאן לא לשכת התיירות!", והורו לו לעזוב את המקום.

 

אולם המלך המשיך להתווכח איתם. הוא היה משוכנע שבעוד רגעים אחדים יעלה זכרונו לפניהם, והם יכירו את מלכם, אולם תקוותו נכזבה - השופטים לא זיהו אותו, והתייחסו אליו כאל הלך תימהוני.

המשיך המלך לביתו של היהודי.

 

הלה הכיר מיד את מלכו, אולם מאחר והבחין בבגדיו השונים, הבין כי הוא מבקש להסתיר את זהותו, ולא שוחח אתו על כך. הוא אירח אותו בכבוד רב, וכל בקשתו התמלאה מיד.

 

הבין המלך שהיהודי זיהה אותו, קרא לו וסיפר לו על כעסו הגדול על השופטים שלא הצליחו לזהות אותו. "ולא די בכך", הוסיף המלך, "דווקא בבית המשפט תלויה תמונתי על הקירות, על מנת להזכיר לשופטים על מי שנמצא מעליהם, היכול לקבל את תלונותיהם של הנשפטים לפניהם.

לשם מה לי כל זאת, אם בעמדי לפניהם אין הם מזהים אותי?!"

 

והנמשל מבאר ה"בית יצחק":

שכאשר יוסף עמד לפני השבטים, ואמר להם: "אני יוסף", נבהלו אחיו מפניו. יוסף הצדיק אמר להם: "העוד אבי חי?!", אתם באים כעת ואומרים לי שאתם חסים על אביכם בכל הקשור לבנימין, כעת אתם זוכרים אותו היטב!

 

אם כן, אפוא, כיצד ייתכן שלא זיהיתם אותי, הלא זיו איקונין שלי דומה לשלו?!"

הלא אם באמת היה אכפת לכם ממנו, לא הייתם מסירים את זכרונו מעמכם, ועל ידי כך הייתם מזהים אותי, ומכירים אותי מיד!

 

ועל אף שהיה יוסף הקטן שבאחים - לא יכלו אחיו לענות אותו, ומה נאמר ומה נדבר כשהקב"ה בכבודו ובעצמו יפנה אלינו בטענה: כיצד זה שכחתם אותי?!...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏