וישב- מוציא דיבה? תברר לפני!

"פרשת וישב דבר תורה קצר". כיצד הסביר הרב יעקב גלינסקי לקהילה שרצתה להוציא נידוי לאחד מחבריה שאסור לפסוק לפני שמבררים לעומק את שהיה? ומדוע הייתה התביעה על יוסף שלא הוכיח את אחיו תחילה? ומה כל זה קשור לביתו של המן הרשע?!...

מוציא דיבה? תברר לפני!

 

"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"

 

החפץ חיים זצ"ל בספרו "שמירת הלשון" (ח"ב פי"א) כתב:

שהייתה תביעה על יוסף מדוע לא הוכיחם תחילה. שהוציא דיבתם שחשודים על העריות, ובאמת בראו גולם כדמות אישה באמצעות "ספר יצירה" ולשרתם (כדברי השל"ה הקדוש).

 

ונענש במידה כנגד מידה: שכל מצרים הלעיזה עליו שחטא באשת פוטיפר.

 

ב'פרשת דרכים' (דרוש א) הוא מסביר את הטענות של האחים ושל יוסף:

השבטים סברו שדינם כישראל ומותרים באכילת בן פקועה ומפרכסת, ויוסף סבר שדינם כבני נח ואוכלים אבר מן החי.

 

הם סברו שדינם כישראל ולפיכך השפחות חייבות היו בגט שחרור, ובלעדיו דין בניהן כעבדים. והוא סבר שדינם כבני נח והשתחררו בנישואי יעקב עימן. (כדברי החיד"א ב"חומת אנך" קהלת ז כז)

 

יוצא איפה, שאילו היה יוסף מלבן עמם את הדברים, היה מבין שחושד הוא בכשרים ויש להם סיבה למעשיהם והייתה נמנעת כל הפרשה המצערת שלו.

 


סיפר הגר"י גלינסקי זצ"ל:

הייתי בבית אחד מגדולי הדור הקודם, והגיעה קבוצת עסקנים הפועלת לשם שמים, לגדור גדרים ולסכור פרצות, להזהיר ולהתריע.

וכידוע, "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" )אבות פ"ה מי"ז), יהיה מי שיזין אותה... לשם שמים = אש ומים.

 

בני העיר, דיווחו על פירצה חדשה. פלוני יוזם כך כך, והתוצאות מי ישורן. יש לצאת בחרם ושמתא וארור ונידוי. הנה, הנוסח כבר מוכן, דרשוה רק החתימה-  פנה אלי הגדול: "נו, רבי יעקב, מה דעתך?!?

 

וכי לשמוע לדעתי הוא צריך, אבל הבנתי מה רצונו. נעניתי ואמרתי: המדרש )ילקוט שמעוני אסתר ו') מספר:

שכאשר שמעה ביתו של המן את קול הכרוז הקורא: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" עלתה לגג לראות במחזה. ראתה וסברה שהרוכב העטוי בגדי מלכות אביה הוא, והכרוז הקורא לפניו הוא מרדכי.

 

מה עשתה?

נטלה עביט של שופכין והטילה על ראשו. נשא המן עיניו, כולו נוטף סחי ומיאוס. כיון שראתה שאביה הוא, נפלה מהגג ומתה. זהו שנאמר "והמן נדחף אל ביתו אבל" מביתו שמתה, "וחפוי ראש" - מהטינופת שנטפה על ראשו...

 

מדרש חכמים הוא, ורמוז בכתוב. והלא נכתבו רק נבואות שנצרכו לדורות (מגילה יד ע"א) ומה בא מעשה זה ללמדנו?!

 

שאם אתה עומד לשפוך דלי שופכין על ראשו של מישהו, אל תסתמך על מה שנראה ומסתבר, אלא תרד מהגג ותבדוק היטב!...

ונענע לי בראשו, וכמה כעסו עלי...






© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏