וישב- לדעת לקרוא חדשות

"סיפור עם מוסר השכל פרשת וישב". איזו מין שלווה יעקב אבינו מבקש לשבת? וכי שכח לרגע את צרת דינה ועשיו?! גם בנו יוסף הצדיק ע"ה הסתובב במקומות קשים ורעים, מי בכלל יכול להעלות על הדעת את הסבל שלו עשרות שנים. והוא החזיק מעמד הכיצד?! "סיפור עם מוסר השכל" הכל תלוי בעיני המתבונן...

לדעת לקרוא חדשות

 

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף..."

 

מבאר רש"י:

וישב יעקב - ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף... 

 

בספר 'להגיד' שואל הרב גלינסקי:

איזו מין שלווה יעקב אבינו מבקש לשבת? וכי שכח לרגע את צרת דינה ועשיו?!

גם בנו יוסף הצדיק ע"ה הסתובב במקומות קשים ורעים, מי בכלל יכול להעלות על הדעת את הסבל שלו עשרות שנים. והוא החזיק מעמד הכיצד?!

 

והוא מסביר את התשובה על ידי "סיפור אישי עם מוסר השכל":

אימי ע"ה הייתה מנוייה על עיתון של אגודת ישראל בפולין, שקראו לו "טאג בלאט". העיתון גמא מרחקים עד שהגיע אל בתינו בעיירה בשעות אחר הצהריים. הוא היה מוקד משיכה לנשים רבות בסביבת מגורינו – שצמאו לחדשות ולא ידעו קרוא וכתוב.

 

בכל ערב, היו אותם נשים מפנות לעצמן קצת זמן ונכנסות לבתינו לשעה קלה, אימי הייתה קוראת להם את ה'חדשות' והן היו מקשיבות בקשב רב..

 

ערב אחד, אחת השכנות, אישה מבוגרת, הקדימה לבוא. היא נכנסה לבית בשעה שאימא עדיין הייתה עסוקה בקילוף תפוחי אדמה במטבח. כאשר ראתה שהעיתון כבר מונח בפתח הבית, הגביהה אותו והסתכלה על כתבה בעמוד הראשון, בנושא בניית אונייה חדשה )האנגלים בנו אז אונייה חדשה שהפכה לשיחת היום).

 

לפתע, האישה שלא ידעה לקרוא רצה פנימה עם העיתון וזעקה בקול גדול: "דבורקי (לאמי קראו דבורה) מה קורה לך?!, ספינה טובעת בים ואת עומדת ומקלפת תפוחי אדמה במטבח?!...

 

 אימא שעדיין לא עלעלה בעיתון, מיהרה לקראתה, יצאה מהמטבח עם הסינר. נטלה את העיתון והביטה בו. מיד הבחינה בטעותה של הישישה, כיון שלא ידעה לקרוא, היא אחזה את העיתון הפוך – וראתה ספינה הפוכה...

 

אימי הביטה בה בידידות ואמרה בענווה: "מה איתך? כך קוראים עיתון?! הלא כתוב כאן שבונים אונייה - האינך יודעת לאחוז עיתון?!.

תביני באנגליה בנו אניית פאר חדשה – הסירי דאגה מליבך!"

 

כילד, המילים האלו נחרטו במוחי, עם מוסר השכל שבהן:

האדם קורא את המציאות בצורה הפוכה, הוא לא יודע לקרוא, חושב שהספינה טובעת, בו בזמן שההיפך הוא הנכון – בונים אונייה חדשה...

 

"אין לנו השגה באבות הקדושים, אך מה שאנו כן יכולים ללמוד מפרשתנו, שהם, ידעו לקרוא ואנו לא..!".

 

יוסף ידע שה' מנהל אותו ו"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה הקב"ה לטוב הוא עושה) – לא אני מנהל את העולם. ולבסוף? התגלה כי הצרות רק הועילו לו להרוויח כפל כפליים. תכונה זו ירש מאביו יעקב אבינו ע"ה שגם היה כך.

 

"ביקש יעקב לישב בשלווה" ולא עלה בידו. חייו המשיכו להתפתל בשבילי הצער והייסורים, והוא בטח באלוקי השמים והארץ, וכידוע, צרות אלו בנו את העתיד, עתיד האומה – את כל שבטי-יה.


סיכם רבי יעקב גלינסקי זצ"ל בקול בוכים מלא בטחון ואמונה:

רבותי, גם בימינו צריך לדעת. האונייה לא טובעת. ההיפך הוא הנכון – בונים אונייה!. רק שבדרך כלל אנחנו לא יודעים לקרוא את החדשות!...





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏