וישב- ראייה נכונה!

"פרשת וישב סיפור". האחים ניסו "להעלים" את יוסף עם חלומותיו = נבואותיו ולבסוף לא זו בלבד שלא מנעו קיומם, אלא שעל ידי המכירה נתקיימה המלוכה!... "סיפור לפרשת וישב" המתאר מהי ראייה נכונה שצריכה להיות ליהודי...

ראייה נכונה!

 

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ?!..."

 

יוסף סיפר לאחיו על חלומותיו. התקוממו: "המלך תמלך עלינו (בהסכמתנו), אם משול תמשל בנו" (בעל כרחנו). ומכרוהו לעבד, באמרם "ונראה מה יהיו חלומתיו"

 

ומה, בסופו של דבר?

לא זו בלבד שלא מנעו קיומם, אלא שעל ידי המכירה נתקיימה המלוכה! "ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה..."

 

ובעניין זה  הביא בספר 'והגדת' סיפור:

מסופר, שסוחר יהודי המתגורר בסין החליט לייבא בעצמו סחורות מאירופה. הפליג ויצר קשרים עם יצרנים וספקים, ולפני שובו נסע לראדין לקבל ברכת ה"חפץ חיים".

 הציג עצמו: מסין הגיע. סין, בקצה העולם...

 

"מה נשמע בסין", התעניין ה"חפץ חיים".

נאנח: "העניינים יגעים. היהודים מפוזרים. אין חינוך יהודי, אין שחיטה כשרה, יש ניסיונות קשים בשמירת השבת, ה' ירחם...".

 

ה"חפץ חיים" לא התפעל. ענה: "צרתכם צרת רבים בדורנו, בקהילות רבות, מאוסטרליה ודרום אפריקה ועד לדרום אמריקה וצפונה. חיברתי עבורם את ספרי "נדחי ישראל". קח עמך כמה ספרים, תפיץ אותם בסין. הם מורים איך להחזיק מעמד בתנאים הקשים..."

 

"ומה עוד נשמע בסין?" – ביקש ה"חפץ חיים לדעת

 

תמה האיש מאוד: על מצב היהודים כבר סיפר, על מה עוד ידווח?! אמר: "זה כמה שבועות שיצאתי משם" ...

 

"אבל לפני שהפלגת, על מה דברו שם. על מה דווחו העיתונים?!" – המשיך הרב להקשות.

 

האיש ניסה להיזכר ואמר: "הסינים בנו סכר ענק, שפינה עמק שלם להתיישבות חקלאית. אבל הסכר נבנה ברשלנות ומסת המים הכבירה ערערה אותו. הוא קרס, ומאה אלף סינים טבעו למוות!".

 

 ה"חפץ חיים" הזדעזע: "אוי ואבוי. מידת הדין מתוחה, עד לסין הגיעה!"

 

כאן האיש כבר לא יכל ושאל: "כבוד הרב, כשספרתי על מצבם העגום של היהודים, הרב הגיב בהשלמה. וכשספרתי על טביעתם של איכרים סיניים, הרב מזדעזע כל כך – הייתכן?!"

 

"ברכות יחולו על ראשך! אמור לי, בוורשא היית?" - שאל הרב.

"ודאי! - לראדין, מגיעים דרך ורשא".

 

"כמה יהודים גרים שם?, ומה חלקם באוכלוסייה?"

תמה, אבל ענה: "מספרים שכשלוש מאות אלף יהודים, מתוך כמיליון תושבים"

 

"אמת", אישר ה"חפץ חיים", כך אומרים. אמור נא, אילו היית רואה אדם עומד בכיכר העיר עומד ונואם באידיש, אל מי לדעתך הוא פונה לסינים או ליהודים?"

 

"מה השאלה, ליהודים העוברים ושבים!" – ענה האיש בביטחון

 

"אבל בעצמך אמרת שאינם אלא מיעוט?!" – הקשה ה"חפץ חיים".

חייך האיש והסביר: "אכן, הגויים הם הרוב, אבל אינם מבינים אידיש. אם דיבר באידיש, ברור שליהודים דיבר!".

 

"כדבריך", הנהן ה"חפץ חיים". "אם כך, הלא תבין. שיטפון הגורף מאה אלף יצורי אנוש, ה' ירחם, שפת שמים הוא - איתות ממרום. אך מי מבין אותו?, מי יתבונן בו ומי יזדעזע ממנו?. הסינים?! הרי אינם מבינים שפה זו! אם כן, אל מי פנו, למי אותתו? לנו!

אבל אנו, בראדין אנחנו. ומהיכן נדע על האיתות, איך נשמע אל הנאום השמימי? הביאוך הנה, שתספר אודותיו"...

 

זה המבט הנכון, המפוכח. המבט של ה"חפץ חיים" זצ"ל!

 

כך הייתה צריכה להיות הסתכלותם של האחים, להבין שאין יוסף בודה מליבו ונבואה היא בפיו... וכנגד רצון ה' לא יעזרו כל ניסיונות הסיכול.

 

ונהפוכו, דווקא הם זירזו את הגעתו למצרים והכינו קרקע להגשמת הנבואה...

 

הרי לנו שכאשר האדם מנסה להתחכם על רצון הקדוש ברוך הוא, "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו" ואדרבה, על ידו יסובב את עצתו ביתר שאת וביתר עוז!

 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏