ויצא- הסכמה של רשע

"פרשת שבוע ויצא משל ונמשל". לאחר שיעקב מציע את הצעתו לשכר בפני לבן, אומר מיד לבן: "וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ!" לכאורה קשה איך יתכן שלבן הרשע שהיה צר ורע עין יודה בכך שהשכר מועט?!... "משל ונמשל פרשת ויצא"

הסכמה של רשע - מזימה היא!

 

"וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ!"

 

מפרש רש"י:

שכאשר לבן שמע כי זה מעט השכר שיעקב מבקש, מיד אמר: "לו יהי כדברך" – הלוואי שתחפוץ בכך!

 

שאל ה"בן איש חי" רבי יוסף חיים זצ"ל:

לכאורה קשה איך יתכן שלבן הרשע שהיה צר ורע עין יודה בכך שהשכר מועט?!....

 


הדבר יובן על פי משל למה הדבר דומה:

 

למלך אחד היו שני שומרים שהיו ממונים על חדר אוצרות המלך. ביתן מיוחד הקצה להם המלך בחצר הארמון שם דרו השניים, האחד שמו ניתאי והשני שני גיתאי.

 

בחצר האוצרות היו מסודרות זו על גבי זו תיבות נעולות מלאות בכל אוצרות תבל, אבנים טובות ומטבעות זהב כלים יקרים ופנינים ועוד כהנה וכהנה...

 

את מפתחות התיבות הללו, לא מסר המלך לאיש אלא היה נושאם עימו לכל מקום אשר הלך.

 

פעם אחת מצא גיתאי מפתח שחל אחת התיבות... מיד הטמין אותו בחיקו וחיכה לשעת הכושר. הוא רצה לגנוב מהאוצרות, אלא שחשש מאד מפני חברו ניתאי...

לילה אחד ישן גיתאי ולמראשותיו היה מונח גביע יקר שהיה שייך לו. ניתאי, ראה את הגביע וחמד אותו. הוא לא התגבר על יצרו והתקרב בלילה בלאט כדי לגנבו.

האמת שגיתאי בעל הגביע התעורר אולם עשה עצמו ישן וכך איפשר לגיתאי לגנוב את הגביע...

 

למחרת בלילה בא גיתאי עם המפתח לחדר אוצרות המלך וביקש לגנוב משם. "מה אתה עושה?!" – הרעים עליו ניתאי בקולו – "אתה מבקש לגנוב מהמלך?!"

 

"ומה עשית אתה עצמך בליל אמש?!" – שאל גיתאי – "האם לא גנבת?!... ומה ההבדל בין גונב מן המלך לגונב מאדם פשוט? גניבה היא גניבה בכל מקרה!"

 

נמצא כי הניח גיתאי שיגנבו ממנו כדי שיוכל למחר לגנוב כפל כפליים...

 


כן הוא גם הנמשל ובכך יישב רבינו יוסף חיים את ששאלנו:

 

רבותינו לימדונו כי גזל מן הגוי חמור מאד כי בשעה שיהודי גוזל מגוי, שרו של הגוי שבשמיים גונב ונוטל משפע הקדושה השמורה לבני ישראל!

 

משום כך לבן השתוקק שיעקב יגזול ממנו דבר מה כדי שיוכל שרו לגזול בחזרה. אולם – המשיך רבי יוסף חיים – איך אפשר לגרום ליעקב הצדיק שיגזול?!

 

 לזאת טיכס לבן הרשע עצה וכך חשב בליבו: הן ליעקב אין מאומה, ואם כן מוטב לי שיהיה אצלי שומר שכר שעל פי דין הוא חייב בגניבה ואבדה, ואם ייגנב דבר מה מעדרו מוכרח יהיה לשלם לי, ומכיוון שאין לו לשלם, וודאי שייאלץ לכפור ויכחיש את דבר הגניבה... זה הוא גזל גמור!

 

או אז יוכל השר הממונה בשמים ליטול משפע הקדושה המוכן לו...

 

משום כך – סיים רבי יוסף חיים – מיהר לבן הרשע והסכים לשכר שביקש יעקב לעצמו...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏