ויצא- לא מוכר בזול!

"פרשת ויצא סיפור". נראה שלאה בכלל לא ידעה שרחל מסרה לה את 'הסימנים', והנה הזדמנות לגלות לה - מדוע רחל לא ענתה לה?! ביאור נפלא וסיפור על הרב ש"ך המבאר שלא מוכרים מעשה טוב בפרוטות! - אל לנו להתפאר במעשה טוב...

לא מוכר בזול!

 

"ואם אין, מתה אנכי"

 

 ללאה אימנו נולדים בזה אחר זה ראובן שמעון לוי ויהודה, ורחל עדיין עקרה. אין לתאר הרגשתה.

 

הגמרא במסכת נדרים סד: למדה מכאן:

"מתה אנכי" – מכאן שמי שאין לו בנים חשוב כמת, רחמנא לצלן.

ראובן הולך בימי קציר חיטים ומוצא דודאים בשדה - סגולה להריון. ומביאם לאמו לאה.

 

רחל מבקשת ממנה: "תני נא לי מדודאי בנך" ואפילו לא את כולם, את מקצתם. כפי שמבאר 'העמק דבר' - "כי אין דרך ארץ לבקש כל אשר לחברו, אפילו הוא נצרך יותר ממנו"

 

לאה מתקוממת ואומרת לה: "המעט קחתך את אישי, ולקחת גם את דודאי בני?!"

 

נקל לשער את תדהמת רחל: האם היא לקחה את בעלה של לאה?! הלא בה רצה מלכתחילה, ועבורה עבד שבע שנים, ומסר לה סימנים שאביה לא יחליפנה. וכשזמם לבן להביא את לאה במקומה חסה עליה שלא תבוש כשתשאל אודותם ולא תדע – מסרה אותם ללאה, וכך אפשרה ללאה להיות לאשת יעקב.

 

וכעת טוענת לאה שהיא זו שלקחה את בעלה?! ורחל לא עונה לה מאומה. לא רק שהבליגה, אלא אף הציעה לרכוש את הדודאים במחיר היקר ביותר...

 

ונשאלת השאלה:

מכאן נראה שלאה בכלל לא ידעה שרחל מסרה לה את 'הסימנים', והנה הזדמנות לגלות לה - מדוע רחל לא ענתה לה?!

 

התשובה פשוטה:

לא מוכרים מעשה טוב בפרוטות! - אל לנו להתפאר במעשה טוב, לא מאותתים לשני "היי אתה חייב לנו הכרת הטוב...".

משתדלים לשמור על השכר שנקבל בשלמות...

 

כדי להבין עד כמה זה נכון נביא סיפור על הרב ש"ך זצ"ל:

באחרית ימיו, הרב שך זצ"ל, רעד. גנח ושאל: "במה אני בא לעולם העליון?!"

 

כשחזר על השאלה בשברון לב מספר פעמים, ענהו רבי חנניה צ'ולק: "מה פרוש 'במה?!', בשבעים שנות הרבצת תורה! דורות של תלמידים, אלפים שהעמיד על רגליהם בעומק העיון ובסברא ישרה?! "

"אה אין זה כלום!" הפטיר הרב

 

הוסיף הרב צ'ולק ואמר: חיברת את סדרת ספרי 'אבי עזרי' על הרמב"ם על כל מהדורותיה  זה בטח משהו...

"אין זה כלום!" – קבע הרב

 

"למה?!"- הזדעק הרב צ'ולק. "למי יש כזה יבול מבורך, בתורתו שבעל פה ובתורתו שבכתב – דבר של כלום הוא?!"

 

 

"הלא תבין" הסביר לו בנועם. "עבור כל זה קיבלתי כבוד. ולעלות למרום עם מעשה שקבלנו עליו כבוד, זה כמו לעלות לאוטובוס ולהציג בפני הנהג כרטיסיה מנוקבת"…...

 

זוהי הייתה דרכה של רחל אימנו – היא לא הסכימה 'למכור' את המצווה האדירה הזו בשביל תודה רבה מאחותה – היא העדיפה לגאול את בניה לעתיד לבוא ולהזכיר להקב"ה כפי שמובא בפתיחה לאיכה רבה:  

 

"…באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: ריבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני באחותי, ולא קינאתי באחותי ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אם אני, שאני בשר ודם, עפר ואפר, לא קינאתי בצרה שלי – אתה, מלך חי וקיים ורחמן, מפני מה קינאת בעבודה זרה שאין בה ממש והגלית את בניי? מייד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר: בשבילך, רחל, אני מחזיר את ישראל למקומם. זהו שנאמר: כה אמר ה', קול ברמה נשמע…".




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏