ויצא- בקשה לגיטימית

"סיפור לשבת פרשת ויצא". בקשתו של יעקב - בחיר שבאבות איננה ברורה. הוא מתנה את הגעתו לשלמות בבגד ולחם?! וכי אם לא יהיה לו לחם לאכול ובגד ללבוש, חלילה, האם לא יהיה מחויב להגיע לשלמות?! "סיפור לפרשת ויצא" המסביר את בקשת יעקב...

בקשה לגיטימית

 

"אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום"

 

 מבאר הספורנו:

שכך אמר: אם יהיה לו כדי חייו, לחם לאכול ובגד ללבוש, אינו מבקש מותרות, וישוב בשלום, היינו בבריאות בגוף ובנפש, אזי מתחייב הוא לעמוד בביקורת מידת הדין.


"והיה ה' לי לאלקים", לדיין (רש"י שמות כב, ז), ויוכל לעמוד אף בתביעות מידת הדין הרמוזה בשם "אלוקים" (רש"י בראשית א, א. ח, א).

 

נשאלת השאלה:

בקשתו של יעקב - בחיר שבאבות איננה ברורה. הוא מתנה את הגעתו לשלמות בבגד ולחם?!

וכי אם לא יהיה לו לחם לאכול ובגד ללבוש, חלילה, האם לא יהיה מחויב להגיע לשלמות?!

 

הרי היו אחריו, שלבטח לא הגיעו לדרגתו, ובכל זאת עמדו בנסיונותיהם בלי לחם לאכול, ובלי בגד ללבוש וכיצד יעקב אבינו מתנה שלמותו בלחם לאכול ובגד ללבוש?!

 

בספר 'והגדת' הוא מביא סיפור שיסביר זאת:

יום אחד עמד ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל בחלון חדרו. ראה יהודי עובר, וקרא לו.

נכנס היהודי בדחילו, ונשאל: "אמור נא. תלך ברחוב, ותמצא ארנק מלא כסף. תעיף מבט סביב, ואין איש. מה תעשה?!"

 

אך שמע, ומיד ענה: "מה אעשה? אמהר להשיבו לבעליו. אם לא אדע מיהו, אפרסם שמצאתי ארנק, שיבוא וייתן סימניו..."

 

"אינך אלא טיפש!, עמוד כאן בצד!"

 

שב וניגש לחלון, ואותת ליהודי נוסף להגיע אליו. הלה בא, ונשאל אותה שאלה: "אמור לי אם תלך ברחוב, ותמצא ארנק, מה תעשה?!"

 

אורו עיניו: "רבי, הלא העיר צאנז היא עיר שרובה נכרים, והמוצא בה אבדה הרי היא שלו, שבוודאי התייאשו הבעלים... רבי, הלוואי ואמצא, הרי שאוכל סוף סוף לפרוע חובותיי"!

 

"רשע אתה!" השיבו הרבי, "עמוד גם אתה בצד!" ציווה הרב, ושב לחלון.

 

כעת אותת ליהודי שלישי שייגש אליו, ושאלו אותה שאלה. מה יעשה אם ילך ברחוב, וימצא ארנק גדוש מעות.

 

ענה הלה: "אילו היה הרבי שואל מה צריך הייתי לעשות, הייתי יודע: צריך הייתי לנסות ולאתר את המאבד, ולהשיב אבדה לבעליה. אבל הרבי שואל מה הייתי עושה - ובכן, איני יודע. היצר הטוב היה דוחק בי להחזירה, והיצר הרע היה מורה היתרים שונים. עיר שרובה נכרים ו"לא יהיה בך אביון"... שלך קודם לשל כל אדם... אל תחמיר על חשבון ילדיך...

 

אין ספק שהייתה התגוששות בין היצר הרע ליצר הטוב, ואיני יודע יד מי תגבר לבסוף"...

 

"אתה חכם!" הפטיר הרבי. "ודעו לכם - הוא זה שיחזיר את האבדה. כי ידוע הוא שתהיה התמודדות, ומוכן הוא לקראתה, ויודע מה יאמר היצר הטוב, ויכריע את הכף לטובתו"!...

 

וזהו שאמר יעקב אבינו עליו השלום:

ריבונו של עולם, עד כה הייתי ספון בבית אבי והסתופפתי באוהלי שם ועבר, והיו לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובריאותי איתנה, והייתי ל"איש תם.

 

אם גם הלאה יהיה לי הנצרך לכדי חיי, אוכל להתחייב. ואם לאו, אקלע לניסיון. ומה יקרה, תהיה התגוששות. ומי ינצח? מי יודע?...

 

הן כבר אמרו חז"ל במסכת סנהדרין קז.:

לעולם - לעולם! אל יביא אדם -  כל אדם! עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד מלך ישראל - ומי לנו גדול ממנו! - הביא עצמו לידי ניסיון, ונכשל!

 

 ואם דוד המלך נכשל - ויעקב אבינו פחד - אנו, על אחת כמה וכמה!...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏