תולדות- אין אדם רואה נגעי עצמו!

"סיפור עם מוסר השכל לפרשת תולדות". בשביל נזיד העדשים היה מוכן עשיו לתת את הבכורה, ובכדי להצדיק את טיפשותו - החל ללגלג על אחיו התמים, שמחשיב את הבכורה ומוכן לתת תמורתה נזיד עדשים. והנה שכשיעקב אבינו השתמש בזכות הבכורה לקבל את הברכות, מתמרמר הוא על 'רמאותו'... היתכן?! ביאור נפלא על ידי "סיפור לפרשת תולדות"...

אין אדם רואה נגעי עצמו!

 

"ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד"

 

רש"י מבאר:

למה חרד יצחק, אמר: שמא עוון יש בי, שברכתי קטן לפני גדול ושניתי סדר היחס. התחיל עשיו מצוח: "הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים" אמר לו אביו: מה עשה לך? אמר לו: "את בכורתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי". אמר: בכך הייתי מצר וחרד, שמא עברתי על שורת הדין. עכשיו לבכור ברכתי, "גם ברוך יהיה"

 

לא מובן מהי תלונתו של עשיו?!

 

במדרש בראשית רבה סג, יג מובא:

שכשבא מן השדה והוא עייף, בשביל נזיד העדשים היה מוכן לשלם תמורתו את הבכורה, לא זו בלבד אלא שבכדי להצדיק את טיפשותו - החל לחרף ולגדף את העבודה שבבכורים ולגלג על אחיו התמים, שמחשיב את הבכורה ומוכן לתת תמורתה נזיד עדשים.

 

והנה שכשיעקב אבינו השתמש בזכות הבכורה לקבל את הברכות, מתמרמר הוא על 'רמאותו'... היתכן?!

 

מובא בספר 'והגדת' שזהו בעצם הטבע האנושי והוא מביא מעשה:

מעשה בדיין שהיה לוקח שוחד אבל לא באופן ישיר אלא 'בשינוי'.

לתובע ייחד את נעל ימין שלו ולנתבע את הנעל השמאלית. נעליו היו מונחות בכניסה לאולם הדיונים וכשנכנס היה מחליף נעליו, לראות באיזו מהן טמנו תכריך שטרות. ואם בשתיהן, איזו מהן גדולה יותר ומפריעה אף להליכה...

 

יום אחד תחב רגליו, חיוך גדול נסוך על פניו, הרגל הימנית בקושי נכנסה. בשל כך מצא סימוכין למכביר להצדיק את התביעה, ופרכות לכתוש את גרסת הנתבע.

 

יאמר לשבחו, שמעולם לא נכשל, תמיד כיוון שהצד הצודק יהיה זה שנתן את השוחד...

 

יצא התובע זכאי בדינו, והדיין צלע החוצה וחילץ את החפיסה מנעלו, והנה היא חבילת ניירות מגזרי עיתון...

 

"חוצפה!!! איזו שחיתות!!!" רטן. "איזו רמאות"! אין אמון בבני אדם!"...

 

זהו שאמרו חז"ל: "אין האדם רואה נגעי עצמו". הוא נוטל שוחד, וכל עניינו ומעייניו ברמאות הזולת... אך כשמגיע הדבר אליו זעקתו נשמעת למרחקים...

 

כן הוא אצל עשיו:

כשביזה את הבכורה וצחק על אחיו יעקב התמים שמכרה לו, היה הוא בעצם הערמומי והנוכל - זה בסדר ואין כאן כל פסול.

 

אך שהבין שיעקב לקח את הבכורה בצדק כפי שפסק אביו לאחר מכן: "גם ברוך יהיה!", הו... אז פרץ הוא בזעקה: "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים..."...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏