וירא- להיטיב עם האורח

"סיפור לשבת וירא". סיפור נפלא על טביעת העין שהייתה לרבי יצחק מבוהוש זצ"ל והבנתו בנפש האדם וכיצד השתמש בחכמה זו בכדי להיטיב עם אורח שהתבייש לבקש אוכל. ותשובתו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זצ"ל לשימושו של רש"י בביטוי של "עובר ושב"

להיטיב עם האורח

 

"והוא ישב פתח האהל כחום היום"

 

רש"י מבאר:

פתח האוהל – לראות אם יש עובר ושב"

 

שואל הרב שלמה לווינשטיין בספרו 'ומתוק האור':

מדוע השתמש רש"י בביטוי של "עובר ושב"

 

והוא משיב בשם האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זצ"ל:

בדרך כלל, העניים מצאו את דרכם בעצמם לאוהלו של אברהם אבינו, אבל היו עניים ביישניים שרצו להיכנס אך התביישו...,

 

קל לזהותם - הם התקרבו לאוהל והתרחקו ממנו, וחוזר חלילה, והיו "עובר ושב"...

גדולתו של אברהם אבינו הייתה בכך שהוא המתין לראות היש עובר ושב, וכאשר מצא עניים כאלו, היה רץ ומזמינם להיכנס.

 

בספר "אדיר במלוכה" מסופר על טביעת העין שהייתה לרבי יצחק מבוהוש זצ"ל והבנתו בנפש האדם:

ביתו היה פתוח לרווחה לכל רעב ונצרך. פעם אחת הגיע יהודי שנראה כגביר ובפיו הייתה בקשה שונה מבקשות הצדקה והעזרה השגרתיות – הוא הסביר לאשת הרב, כי הוא גביר גדול המקבל הרבה מאוד דברי דואר, אך ילדי השכנים מחטטים בתיבות הדואר והוא חושש שמא דברי דואר נעלמים לו, ולכן הוא מבקש להפנות את המכתבים למעונו של הרבי.

 

הרבנית הפנתה את בקשתו והרבי הסכים בחפץ לב לסייע לו בכך.

 

וכך מדי יום היה האלמוני מופיע בשעת הצהריים לשאול אם הגיעו דברי דואר גם עבורו.

 

משחלפו הימים ואפילו דבר דואר אחד לא הגיע עבורו, פנתה הרבנית אל הרבי וסיפרה על הגביר המגיע לשווא יום אחר יום לביתם ומתאכזב לדעת שאין עבורו מכתב כל שהוא...

 

הרבי קם ממקומו ואמרה: "כנראה שהוא רעב ורוצה לאכול אלא שהמסכן מתבייש הוא, ויש לנו להאכילו!"

 

הרבנית לא הבינה והקשתה: "הלא אם הוא מתבייש ודאי יתבייש גם כשאציע לו אוכל?!"...

 

חייך הרבי ואמר: "ראי! כשהוא יבוא מחר פשוט אמרי לו כי הדוור עדיין לא הגיע, תציעי לו להמתין מעט, ובינתיים תגישי לו משהו לאכול"...

 

הרבנית עשתה כדברי הרב, ומאותו יום ואילך הלה היה אוכל לשובע נפשו, ולאחר מנוחה קלה, הלך לדרכו...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏