וירא- גירוש על פי ה'

"דרשה לפרשת וירא". מה ראתה שרה אימנו לגרש את ישמעאל מביתה? ובפרט שהקב"ה מסכים לכך ואומר לאברהם איש החסד: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע"?!

גירוש על פי ה'

 

"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק!"

 

נשאלת השאלה:

מה ראתה שרה אימנו לגרש את ישמעאל מביתה? ובפרט שהקב"ה מסכים לכך ואומר לאברהם איש החסד: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע"?!

 

 

כדי להבין את התשובה מקדים הרב רוזנבלום:

ישנו פיוט שכולנו אומרים בליל שבת. הוא נקרא 'אשת חיל מי ימצא' ושרים אותו אחרי 'שלום עליכם'.


את הפיוט הזה כתב שלמה המלך בסוף ספר משלי, לאמא שלו, בת-שבע.

 

 

אבל אומר המדרש תנחומא פרשת חיי שרה, אות ד, שאת המזמור הזה אמר אברהם אבינו בהלווייתה של שרה אמנו:

וְאַבְרָהָם זָקֵן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ (משלי יב, ד), זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה מְקוֹנֵן עַל שָׂרָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַתָּמָת שָׂרָה וְגוֹ'. הִתְחִיל אַבְרָהָם לִבְכּוֹת עָלֶיהָ וְלוֹמַר, אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ (משלי יב לא), אֵימָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ. דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, בֵּין יִצְחָק לְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁאָמְרָה, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ.

 


העץ יוסף בביאורו לתנחומא בתחילת פרשת חיי שרה מבאר:

התורה אוסרת על לבישת שעטנז וזה אחד החוקים בתורה. (חוק = מצוה שאין לה הסבר. משפט = דבר שיש לו הגיון, יש לו הסבר).

 

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים - גילתה שרה אמנו מדוע אסר הקב"ה על שעטנז. למרות שעדיין לא ניתנה תורה, ידעה שרה אמנו לומר מדוע ייאסר השעטנז.

 

אמרה שרה אמנו לאברהם: "אתה יודע מדוע אסור ללבוש שעטנז? כי הקב"ה לא רצה לערב מנחת חוטא עם מנחת זכאי!".

 

הסבר:

קין הביא מפרי האדמה, כפי שמובא במדרש בראשית רבה, פרשה כה, אות ה, שהוא הביא מן הירוד שבפרי האדמה.

הירוד שבפרי האדמה זה פשתן, זה הדבר הירוד ביותר, שישנו מגידולי האדמה.

 

למה קין הביא פשתן דווקא?

אומרים חז"ל, שקין למד את זה מסופי התיבות של המילה קרבן - קו"פ רי"ש בי"ת נו"נ סופי תיבות קרבן.

 

אמר קין – אם אני מביא קרבן, אני אביא פשתן. הפשתן הוא הדבר הירוד ביותר, והקב"ה לא קיבל את קרבנו של קין.

 

הבל לעומתו, הביא מבכורות צאנו, הצאן מכיל צמר. וה' קיבל את קרבנו של הבל. על הדבר הזה קם קין על הבל והרגו. זו אחת השיטות.

 

שיטה שנייה אומרת - הם רבו על ממונות, מי יקבל מה.

דעה נוספת אומרת - הם רבו בחלקו של מי יבנה בית המקדש.

דעה אחרת אומרת - הם רבו על תאומה יתרה שנולדה עם הבל.

 

לדעת כולם הרצח של הבל בא בשל כך שקרבנו של קין לא התקבל, ואילו קרבנו של הבל התקבל, על זה כעס קין והרג את הבל.

 

אמר הקב"ה - אל תערב לי מנחת חוטא ומנחת זכאי. אם אתה הולך לתפור לעצמך בגד, אל תערב שני חוטים. חוט אחד של קרבן החוטא - חוט של פשתן, וחוט אחד של קרבן הזכאי -  חוט של צמר, אל תערבב לי את שניהם!


לכן אסרה התורה להשתמש בשני החוטים הללו, וזהו איסור שעטנז.

 

אומר העץ יוסף, בביאורו לתנחומא פרשת חיי שרה:

כעת נבין מה דרשה שרה אמנו.  דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים ואמרה גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ. אמרה שרה אמנו, אם הקב"ה לא מעוניין לחבר שני חוטים, אחד של חוטא ואחד של זכאי, איך אתה רוצה לחבר שני אנשים, אחד חוטא (ישמעאל) ואחד זכאי (יצחק)?!

 

באה שרה בתמיהה ליצחק: "אתה רוצה להחזיק בבית שלך את יצחק אבינו ביחד עם ישמעאל שיש בו עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות?!


אם שני חוטים הקב"ה לא רוצה לחבר, שני אנשים ודאי שלא! ולכן: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ..."



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏