לך לך- הגר איום וגאולה

"שיחה לפרשת לך לך". "מה היה תפקידה של הגר?" מה היה קורה אילו הייתה ממלאת אותו כראוי? ביאור נפלא על פי מדרש שמביא הרמ"ע מפאנו מתוך "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת לך לך"...

הגר איום וגאולה

 

מספר הרמ"ע מפאנו, שלהגר היה תפקיד, היא הייתה צריכה לכופף את עצמה בפני שרה ולהיות שפחת שרה.


אם היא הייתה מכופפת את עצמה בפני שרה, היא הייתה יולדת בן שנקרא ישמעאל או שם אחר, אבל מי שהיה נותן את השם זה לא היה מלאך, מי שהיה נותן את השם הם שרה ואברהם. והילד הזה היה הופך להיות חלק מעם ישראל.

 

הגר הקלה בכבודה של שרה – {טז, ד} "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶֽיהָ". היא לא מוכנה להיות שפחה, היא רוצה להיות גבירה!

 

היא נהיתה גבירה והפסידה את תפקידה. ישמעאל נולד והיא קוראת לו את השם. הוא יענה אותנו, הוא יעשה לנו צרות עד שיבוא לציון גואל. עד כאן דברים נפלאים.

 

אומר הרמ"ע מפאנו - הגר חשבה שהיא תוכל לברוח. אבל אין לברוח מהקב"ה!

 

התפקיד של הגר הוא אחד - להביא את עם ישראל לגאולה. או שתהיה שפחה וכך ייוולד הבן של אברהם אבינו והוא יביא את הגאולה. ואם היא לא תרצה, אז הקב"ה ימצא את הדרך.

 

הרב רוזנבלום מביא מדרש וכך הוא אומר:

כתוב במדרש סיפור. אמנם הוא לא מופיע בילקוט שמעוני ולא במדרש שוחר טוב, אבל מצאתי אותו בילקוט המכירי על תהילים מזמור קי"ח - אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

 

נקדים הקדמה לדברי המדרש:

הגמרא {מסכת ב"ב יז, א} מונה את ישי אבי דוד, אחד מתוך ארבעה אנשים שמתו בעטיו של נחש.

 

אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא יז:

תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכולהו גמרא לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא דכתיב {שמואל ב יז-כה} ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש היא והלא בת ישי היא דכתיב {דברי הימים א ב-טז} ואחיותיהם צרויה ואביגיל אלא בת מי שמת בעטיו של נחש.

 

ישי אבי דוד הוא היחיד שכתוב עליו במפורש בפסוק, הכל מודים ישי אבי דוד מת בעטיו של נחש.

 

ישי אבי דוד מת ללא חטא, לא היה לו שום עוון!

 

(אני מקדים את ההקדמה הזאת, כי הקדמנו כבר בתחילת ספר בראשית - אם ראשונים כמלאכים אנו בני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים. הולכים לדבר פה על אנשים שאין לנו השגה בהם).

 

מספר המדרש ילקוט המכירי, חלק ב, עמוד 214:

 

"אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה". פליגי בה תרי אמוראי במערבא, חד אמר דוד בן אהובה היה, וחד אמר דוד בן שנואה היה, כיצד ישי ראש לסנהדרין היה ולא היה יוצא ונכנס אלא באוכלוסא בס' רבוא, והיו לו ס' בנים גדולים מאמו של דוד, היו לו שבעה, ופירש מאשתו ג' שנים חי בפרישות עצומה שלש שנים. לאחר ג' שנים חזר לביתו היתה לו שפחה כנראה כנענית נאה ונתאווה לה אמר לה, שהוא רוצה להינשא לה. אבל הוא לא יכל להינשא לשפחה כנענית כך, הוא צריך קודם לשחרר אותה, אמר לה בתי, תקני עצמך הלילה כדי שתכנסי אלי בגט שחרור ואז הוא  יקדש אותה, הלכה השפחה ובמקום להינשא לו ואמרה לגברתה נצבת בת עדאל, שהיתה אשתו של ישי אבי דוד הצילי עצמך ונפשי ואדוני מגיהנם, אמר לה מה טעם, שחה לה את הכל בעלך, ראש הסנהדרין, הציע לי נישואין, אמרה לה מה?! הציע לך נישואין?!, בתי מה אעשה שהיום ג' שנים לא נגע בי, אמרה לה השפחה אתן ליך עצה, לכי תקיני עצמך ואף אני כך, ולערב כשנשוב מהחתונה כשיאמר סגירי הדלת תכנסי את ואצא אני, וכך עשתה, לערב עמדה השפחה וכבתה את הנר, באת לסגור את הדלת נכנסה גברתה ויצאה היא, עשתה עמו כל הלילה נתעברה מדוד, ומתוך אהבתו על אותה שפחה יצא דוד אדום מבין אחיו... מבחינתו של ישי, הוא פרוש מאשתו. אם הוא פרוש מאשתו, אז איך היא התעברה ?! כנראה שלא ע"י בעלה, אם ככה, הילד הזה ממזר. לט' חדשים בקשו בניה להרגה ואת בנה דוד, כיון שראו שהוא אדום, אמר להם ישי הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן, והיה הדבר טמון עד כ"ח שנה. כיון שא"ל הקב"ה לשמואל , לֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {שמואל א'. טז, א}, 28 שנים דוד המלך גודל בשדה, אף אחד לא מכיר בו, הוא גדל עם הצאן, לבד... מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּֽי - אף אחד לא רוצה להתקרב אליו. כיון שהלך הוא מגיע לבית ישי הלחמי ואומר לו - הקב"ה שלח אותי למשוך את הבן שלך למלך הקריבו לו את אליאב  שהיה הבכור כיון שראהו, אמר אַךְ נֶגֶד ה' מְשִׁיחוֹ {שם, ו}. אמר הקב"ה לשמואל אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָֽאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָֽב {שם, ז} אתה רואה חיצונית ואני רואה פנימית, אני רואה את הלב - הוא לא יהיה המלך! הקריב הב' והג' עד שבעת בניו, א"ל שמואל לישי התמו הנערים ? א"ל תמו אין ילדים יותר.  א"ל שמואל לישי הקב"ה א"ל לכה ואשלחך אל ישי, ואתה אומר תמו הקב"ה אומר שיש עוד ילדים, ואתה אומר לי שתמו ?! א"ל ישי עוד נשאר הקטן והוא רועה בצאן אהה כן, יש עוד ילד קטן, אבל עזוב, הוא כל היום נמצא עם הצאן, מה לו ולמלך . א"ל שמואל שלח והביאהו לך בבקשה ותביא אותו. כיון שבא דוד אל החדר התחיל השמן מבצבץ ועולה. א"ל הקב"ה לשמואל, שמואל אתה עומד ומשיחי עומד, קום משחהו כי זה הוא. פינה השמן על ראשו ונקרש באבנים טובות ומרגליות . חזר הקרן מלא כשם שהיה , והיה יורד על פי מדותיו, וישי ובניו היו עומדין ברתת ואימה, אמרו לא בא שמואל אלא לבזותינו, ולהודיע לישראל שיש לו בן פסול כל המטרה שלו להכפיש אותנו, להוציא החוצה שיש לנו בבית בן ממזר , ואמו של דוד שמחה מבפנים ועצבה מבחוץ. כיון שנטל כוס ישועות שמחו כלן . עמד שמואל ונשקו על ראשו, פתח ואמר {תהילים ב, ז} ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. באותה שעה אמרה אמו אבן מאסו הבונים. הבנים כתיב, אמרה אי בן שמאסו אותך אחיך היתה לראש פנה. אתה נעשית לראש. ועלית על כלן . א"ל בניה מאת ה' היתה זאת, לפיכך זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.
עד כאן דברי המדרש.

 

הרמ"ע מפאנו לא מביא את המדרש, הוא רק כותב 'ואיתא במדרש' וכו'. הוא מבין שמי שקורא את ספר הגלגולים, כבר עבר את המדרשים...

 

אומר הרמ"ע מפאנו תירוץ פשוט מאוד - אתה יודע מי הייתה השפחה של נצבת בת עדאל? הגר!

 

בא ישי אבי דוד, ואומר לה "אני רוצה להתחתן איתך".

 

במקום להסכים להתחתן עם ישי אבי דוד, ולחיות עם אדם שאין לו שום חטא, חוץ מחטאו של נחש... עכשיו היא לא וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶֽיהָ. אצל שרה אמנו היא הייתה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶֽיהָ. מה היא עושה אצל נצבת בת עדאל ???

היא הולכת ומספרת לה. "כי אני שפחה ואת גבירה ואני כפופה אליך ! אני מספרת לך כל מה שנוגע אלי!"

נכנסת נצבת בת עדאל במקומה ונולד דוד המלך.

 

יוצא איפה, שבעקבות הגר נולד ישמעאל, ובעקבות הגר נולד המשיח! לשניהם אחראית הגר!

 

אומר לנו הפרקי דרבי אליעזר – עליו. אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח.

איך בן דוד יצמח?

אותה אישה שהביאה את ישמעאל, היא גם האישה שדאגה לבואו של משיח.

 

ויהי רצון שנזכה לזה בקרוב, במהרה בימינו אמן ואמן!!!


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏