לך לך- לקיים את ציווי ה'!

"פרשת לך לך דבר תורה". וכי "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" זה ניסיון?! לכאורה, אין בזה שום ניסיון. הקב"ה אומר לאברהם אבינו ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו. אבל מבטיח לו תמורת זה - 'וכאן אי אתה זוכה לבנים'. שם תזכה לבנים, שם תזכה לממון, שם תזכה לפרסום. כשאתה שומע את זה אתה שואל את עצמך – מה הניסיון בזה?! הרי אדם מוכן לעשות הכול כדי לזכות לפרי-בטן?!

לקיים את ציווי ה'!


פותחת התורה - וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה...

 

מבאר רש"י - לך לך:

להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם.

ואעשך לגוי גדול. לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם, לכך הוזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם.

 

המשנה באבות פרק ה, משנה ג מביאה:

 עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

 

המשנה לא אומרת מה היו הניסיונות. הברטנורה מביא עשרה ניסיונות, רבינו יונה מביא עשרה ניסיונות, גם הרמב"ם מביא עשרה ניסיונות ורובם חופפים אחד עם השני.

הרמב"ם מונה את לֶךְ לְךָ כניסיון הראשון, בשונה מאחרים שמונים את הניסיון הראשון ב - אור כשדים.

 

אברהם אבינו הושלך לאש באור כשדים ע"י נמרוד, הרמב"ם לא מונה את זה בתור ניסיון, אלא את לֶךְ לְךָ.


ולרמב"ם יש מקור מדברי מדרש תנחומא, פרשת וירא, אות כב:

 מַהוּ לֶךְ לְךָ? נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן כְּנִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, נִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן בְּלֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתֶּךָ, וְנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן בְּלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה.

 

הרמב"ם מונה את הניסיון הזה, כניסיון ראשון והניסיון אחרון וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, ואומר המדרש "איני יודע איזה מהם גדול יותר".

המדרש מעיד שהוא לא יודע איזה ניסיון לֶךְ לְךָ גדול יותר – הראשון או האחרון.

 

 

כל מי שקורא את זה, שואל את עצמו:

וכי "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" זה ניסיון?!

לכאורה, אין בזה שום ניסיון. הקב"ה אומר לאברהם אבינו ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו. אבל מבטיח לו תמורת זה - 'וכאן אי אתה זוכה לבנים'. שם תזכה לבנים, שם תזכה לממון, שם תזכה לפרסום.

 

כשאתה שומע את זה אתה שואל את עצמך – מה הניסיון בזה?! הרי אדם מוכן לעשות הכול כדי לזכות לפרי-בטן?!

 

אם יגידו ליהודי שלא זכה להיפקד בבנים – "שמע, יש רופא בסן-דייגו בארה"ב, מומחה גדול, כדאי לך לנסוע לשם, אולי תיוושע. האם יש אפשרות שהוא יוותר ולא ילך הוא יעשה כל השתדלות כדי להיפקד?!

 

נכון, כאן אתה משאיר את כל התלמידים שלך – וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, הוא מגיע למקום חדש שלא מכירים אותו, והנה פתאום הוא מתפרסם, כולם שומעים ממנו. איזה ניסיון יש בזה?

לכאורה, הדבר הזה הוא פלא – מה הניסיון הגדול כאן?!

 

 

התשובה כתובה בפסוק ד':

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', זו התשובה.

 

הקב"ה רצה לבדוק מאיזו סיבה אברהם אבינו ילך וזה הניסיון - האם אברהם אבינו ילך כי הוא הבטיח לו ילדים? האם הוא ילך כי הוא הבטיח לו ממון? האם הוא ילך כי הוא הבטיח לו כבוד? או שהוא ילך כי ה' ציווה אותו?

 

אומרת התורה - וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'. אברהם אבינו לא הלך בגלל הבטחת הבנים, הממון או הכבוד. אברהם אבינו הלך רק בגלל שהקב"ה ציווה אותו ללכת!

 

זכה אברהם אבינו שהקב"ה מעיד עליו, אנחנו אומרים את זה כל יום תמיד ב- 'ויברך דוד' - אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.

 

אומר ר' אליהו לופיאן - לא כתוב וּמָצָאתָ אֶת שכלו נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אלא וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.

 

הקב"ה שהוא רואה ללבב, כפי שנאמר "אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" ידע את כוונתו של אברהם והוא אכן עמד בניסיון גדול מאוד!....


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏