דקדוק- הַסְּמִיכוּת

"כללי הדקדוק - סמיכות". מהם שני סוגים של סמיכות? ומה ההבדל בינהם?. "מהו סומך?" מהו נסמך? האם יש הבדל בין השפה הערבית לשפה העברית בניקוד מילים הסמוכות זו לזו? ביאור נפלא של הרב פינחס כהן שליט"א

הַסְּמִיכוּת


בעברית קיימת  תופעה  הנקראת  סמיכות,  שהיא  צירוף  של  שני  שמות,  במקום  השימוש  במלה  "של" ביניהם.


לדוגמא:  ארוחת - בוקרבית - הספרתחנת  רכבת,   ליל שבת.


השם  הראשון  נקרא  נסמך  ואילו  השם  השני  נקרא  סומך.


ישנם  שני  סוגים  של  סמיכות :

הסוג  האחדשבו  הצירוף הוא קבוע  ומהווה  צמד   בעל  משמעות  שונה  מכל  אחד  מחלקיו, כגון: בֵּית - סֵפֶר. (שאין  הכוונה  שהוא  בַּיִת  שֶׁל  סֵפֶר, אלא  מושג  מוגדר של  מבנה  שבתוכו  לומדים)  או  בֵּית-כְּנֵסֶת.  (שאיננו  בַּיִת  שֶׁל  הַכְּנֵסֶת,  אלא  מקום  התפילה  של  היהודים). בית-המדרש, בית  המשפט, בית  הקפה  וכדומה.


 והסוג  השניהוא  צירוף  המחבר  שני  שמות  בהתאם  למקרה,  והסמיכות  איננה  חלק  בלתי  נפרד, למשל : תַּחֲנַת  רַכֶּבֶת, אֲרוּחַת  בֹּקֶר  וכדומה.



הסמיכות  היא  תופעה  ייחודית  לעברית,  והיא  גורמת  לשינוי  בכתיב  ובניקוד  של  הנסמך, כגון "הַבַּיִת  שֶׁל  הַנָּשִׂיא",  בסמיכות  נאמר   "בֵּית  הַנָּשִׂיא"  במקום: "הַתַּחֲנָה  שֶׁל  הָרַכֶּבֶת"   נאמר  "תַּחֲנַת  הָרַכֶּבֶת".



ברוב  הלשונות  אין  תופעת  הסמיכות  ומשתמשים  בסמיכות  מפורקת, דהיינו  משתמשים  במלה  המקבילה  ל"של" בכדי  ליצור  קשר  בין  השמות.


אבל  בשפה  הערבית  קיימת  אמנם  סמיכות  דומה  לעברית, אלא שהם מסתפקים  בשנוי  הניקוד  באות  האחרונה של  התיבה  הראשונה בלבד.  פרט  למקרים  שבהם התיבה הראשונה (הנסמך) מסתיימת  באות ה"א, שאז  משתנה קריאתה מה"א   ל"תי"ו" מבלי לשנותה בכתב. 


למשל: 


המלה "מַדִינַה" כשהיא  בסמיכות   כגון   "מדינה  דמשק"  הוגים  אותה "מַדִינַת  דִמַשְׁקְ" (כשהה"א  נותרת כמות  שהיא  ולא  משתנה) וכן  המלים: "קָאפְ'לַה"  נהגית  בסמיכות  "קָאפְ'לַת", "גַ'מַאעַה"  תיקרא  "גַ'מַאעַת"   וכן  הלאה  כאשר האות  האחרונה  ה'ה"א'  נותרת  בעינה  וקריאתה בלבד משתנה  לתי"ו.


לעומת  זאת  בעברית  הסמיכות  מחוללת  שינוי  הן  באותיות  והן  בניקוד.   ולהלן, מספר  דוגמאות:

   

נפרד                  נסמך                   נפרד             נסמך                         נפרד                   נסמך

בַּיִת     -     בֵּית-הַכְּנֶסֶת .        קוֹרָה   -   קוֹרַת  בֵּית  הַבַּד.      שִׂמְחָה  -      שִׂמְחַת  בֵּית  הַשׁוֹאֵבָה.

קְרָנוֹת  -    קַרְנוֹת-הַמִּזְבֵּחַ.     נָשִׂיא   -   נְשִׂיא הַשֵׁבֶט             כְּסָפִים  -      כַּסְפֵּי  הָאֲגֻדָּה.

חַיִל     -     חֵיל- הַשִּׁרְיוֹן        דְּבָרִים  -  דִּבְרֵי הַיָּמִים.          מָטוֹס   -      מְטוֹס חֵיל  הָאֲוִיר.     

 



 כמו  שראינו, הסמיכות, קיימת  בשני  מצבים: 

האחד  צרוף  קבוע  של  השמות.  

והשני  צירוף  מזדמן  של  צירוף  שני  שמות  לפי  הצורך.

במצב  זה  השני,   הסומך  מגדיר  את  הנסמך  מבחינות  שונות,  


לדוגמא:     


1)                 שייכות.       כגון:   אֶרֶץ  יִשְׂרָאֵל,   אַדְמַת  מְדִינָה,

2)                 מקום.        כגון:   תּוֹשָׁבֵי  הָעִיר,   יוֹשְבֵי  הָהָר.

3)                 זמן.             כגון :   אֲרוּחַת  הַצָּהֳרַיִם,  עִתּוֹן  עֶרֶב.

4)                 חומר.         כגון:    צְרִיף  עֵץ,       בֵּית  לְבֵנִים.

5)                 תפקיד.      כגון:    מְפַקֵּד  הַיְחִידָה,   רֹאשׁ  הַשֵּׁבֶט.

6)                 אמצעי.      כגון:   שִׁקְשׁוּק  חֲרָבוֹת,   קוֹל  הַחֲצוֹצְרָה.

7)                 התוכן.       כגון:   כּוֹס  יַיִן,   שַׂק  קֶמַח.

8)                 תאור.        כגון:    יְפֵה  תוֹאַר,   שְׁחוֹר   עֵינַיִם.


וכהנה  בחינות  רבות  נוספות.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏