נח- ה' שוכן אצל שם

"משל לפרשת נח". "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם". משל נפלא שמביא בדרך דרוש הספר 'לב שלום' העונה על השאלה: אם הקב"ה נתן ליפת אוהל וקום כל כך יפה מדוע בוחר הוא לשכון במעונו של שם?!

ה' שוכן אצל שם

 

"יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם"

 

נשאלת השאלה:

אם הקב"ה נתן ליפת אוהל וקום כל כך יפה מדוע בוחר הוא לשכון במעונו של שם?!

 


בדרך דרוש יש לפרש את הפסוק במשל נפלא שמביא 'לב שלום':


מעשה באחד מילידי ירושלים, שהיה עני ואביון שבקושי השיג את פרנסתו וחי בצמצום גדול. שני בנים היו לו, וכבר בעודם קטנים החליט לחסוך כדי שיוכל בבא הזמן להשיאם בכבוד, ולקנות להם דירה ראויה. ביודעו שאם לא ישתדל בזה מעתה, לא יוכל אחר כך לעשות דבר לעת זקנותו.'

 

 קנקן ישן היה לו בביתו, שבו חסך פרוטה לפרוטה, בכל שבוע היה זורק מטבע לתוכו.

 

לאחר עשרים שנה, הצטבר לו סכום נאה והגון לחתונת בנו ולקניית דירה. סופו של דבר היה שהצליח לקנות לבנו בכורו דירת פאר במרכזה של תל אביב, שעדיין הייתה אז מרכז רוחני - ת"ת ובתי מדרשות ויהודים יראי ה', וכך זכה הבן הגדול לדירה מפוארת עם כמה חדרים מרווחים, חצר פרטית ומדשאה מרווחת...

 

לאחר זמן הגיע תורו של הבן השני להינשא, לא היו ביד האב אמצעים להשיאו כראוי, ובלית ברירה שכר לו בדמי מפתח חדר וחצי בשכונה דתית בירושלים, ואף נדב לו את שולחנו שקיבל ירושה מאבי סבו... ומתרומות שתרמו ידידיו להכנסת כלה השיג מיטות...

 

 וכך בעוד הבן הראשון יצא "מהגלות המרה" הבן השני המשיך את עניות אביו... כמובן, שהראשון שקיבל טעם בעוה"ז שלח ידו במסחר וראה ברכה בעמלו, ואת תלמודו זנח אט אט, עד שגם כיפתו נעלמה והיהדות ממנו והלאה...

 

הבן השני לעומתו, מצא את כל אושרו בלימוד התורה וקיום המצוות, היה שקדן עצום וירא ה', גידל משפחה מרובת ילדים, כששתי מיטות הספיקו לאכלס את כל ילדיו שישנו יחדיו על רוחב המיטה... כדרכם הדחוקה של בני ירושלים דאז.

 

ויהי היום, והאבא המאושר הזקין ונזקק לעזרה וסעד. המקום שעליו לשהות זהו אצל אחד משני בניו, ומתוכם בוודאי העדיף לשהות אצל הבכור, שבעל יכולת הוא...

 

בעוד שהשני בקושי מסתדר עם משפחתו, מה גם שהראשון חייב לאביו הכרת הטוב, ואילו השני אולי עוד כועס בלבו עליו שנתן הכול לראשון...

 

ארז האב את מעט חבילותיו, ונסע לתל אביו לבנו בכורו, מתוך מחשבה שכעת הוא הזמן לראות באושר הגדול שיש לבנו בכורו.

 

בהגיעו לתל אביו,השתומם מהשינוי שעברה העיר הגדולה, עד שבקושי זיהה היכן גר בנו... בהגיעו מול הווילה המפוארת ראה מרצדס מפוארת חונה  בסמוך לבית, ושער בתוך שער סגור על מנעול ובריח...

 

האב דפק ומשלא נשמעו דפיקותיו שעל דלת החצר, ניסה לפתוח, אך רק נגע בידית פרצה אזעקה רועשת, והאב הזקן החוויר כולו, כשלפתוהו שתי אנשים ושאלוהו בעזות "מי אתה?!"

 

הזקן נחרד ובקושי הצליח להוציא הגה מפיו, בקושי קלט במה המדובר, ורק באצבעו הצליח להראות שרצונו להיפגש עם בעל הבית ושהוא בעצם אביו...

 

אך נרגע כששמע את בנו קורא: "אבא זה אתה, בא הכנס!"...

 

הזקן נשם לרוחה, פתח את השער והחל צועד לעבר הדלת. איך שנכנס לבית, מיד זינקו עליו שתי כלבים אימתניים... הזקן כמעט שהתעלף, אך בנו צעק שוב, "אבא הוא לא נושך!, הוא חלק מהמשפחה!... הם פשוט מקבלים את פניך" סיים בחיוך...

 

כל יום שעבר עליו בבית בנו, איבד את הטעם לשהות אצלו, פעם עשה קפה לעצמו וידיו הרועדות שפכו מעט על השטיחים, וכלתו גערה בו: "למה אתה מלכלך את השטיחים, זה עולה הון רב?!"...

 

יום אחד נתקל בעציץ גדול ומעד ונפל, וקרא לעבר בנו שיבוא לעזור לו לקום על רגליו, ופני בנו חפו ועל מה?... שהחמיץ בדיוק את ה"חדשות"...

 

כך הפכה שמחתו לתוגה, ואושרו לאבל, ותקוותו לייאוש, הוא ראה איך כל עמלו הלך לריק... עד שגמר אומר לעזוב את הבית ולנסות להתגורר אצל הבן השני בירושלים.

 

שם, לא היה קשה בכלל לזהות את הבית, כבר מרחוק שמע את קול בנו שמח שסבא הגיע... הוא צעד לעבר הבית הדל - כמהסס וחושב מה יהיה כאן?!

 

 בבואו אל הבית נזהר ממדרגות שבורות, גם לא ליפול בכמה מרצפות עתיקון יומין, ומשדפק על הדלת לא היה צריך שיפתחו לו - מפני שלא היה שם מנעול כלל, ומיד נפתחה הדלת לרוחה ע"י הדפיקה...,

 

כשזו נפתחה שעטו אליו לא פחות משנים עשר נכדים ולפתוהו מכל צד בקריאות שמחה: "סבא, סבא, אני קודם, סבא אני הגדול..." כשכל אחד מהן מנסה לקבל את תשומת הלב של הסבא....

 

עוד הוא על עומדו בפתח, זלגו עיניו דמעות חמות, כשנזכר איך ומי קיבלו בתל אביב בוילה עם המרצדס, והיאך נתקבל כאן.

 

לא עברו דקות ספורות, והזקן החל נושם לרוחה, שתה משקה חם, שתי הנכדים הגדולים לקחו אותו ומצאו לו איזה מקום בתוך הדירה העלובה לישון ונתקבל בחמימות רבה...

 

אט אט חזרה על פניו שמחתו הטבעית, והאושר ניכר על פניו... הסבא גמר אומר וקבע: "פה אשב כי אויתיה!"...

 

 

והנמשל מובן מאליו:

 

הוא אשר אמר הכתוב, "יפת אלקים ליפת", - ליפת יש הרבה דברים יפים, שה' חנן אותו ונתן לו, יש לו וילה של שלוש קומות, חצר ומרצדס...

 

אך "וישכון" - כשהאבא מחפש היכן לגור, יודע הוא שוישכון "באוהלי שם", באוהל הלומד תורה, שאפילו שהוא רק בקושי אוהל ולא "וילה"... אבל יש מקום לסבא זקן עם עוד שנים עשר ילדים בתוך חדר וחצי, מה שאין בכל הווילה המפוארת אצל יפת...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏