תשובה בדברים הקטנים

 

בבואנו לעשות תשובה לפני יום הכיפורים, כל אחד מאיתנו מחפש את ה'עבירות הגדולות' שהוא עשה... בדרך כלל גם קל לזכור אותן...

 

המשל הבא יסביר על אלו עברות נוספות יש לחזור בתשובה:

 

מסופר על יהודי צדיק שהיה אהוב ומכובד בעיני הציבור, אנשים רבים שיחרו לפתחו, באו אליו לבקש את ברכה ולהתוודות לפניו על חטאיהם...

 

יום אחד, באו אליו שתי נשים, האחת ניגשה אליו ואמרה: "כבוד הרב, באתי להתוודות לפניך על חטא גדול שחטאתי, תראה... אמנם כבר ביקשתי סליחה מהאדם שפגעתי בו, אך מצפוני לא מאפשר לי מנוחה, משום שאני לא יודעת אם הקב"ה סלח לי על החטא הנורא..."

 

הצדיק – שמע והחריש ופנה אל האישה השנייה ושאל: "ובמה אוכל לעזור לך?"

 

"אה.... אני רק ליוויתי אותה, כיוון שהיא שבאה להתוודות לפניך, אבל אשמח גם אני לקבל את ברכתך..." ענתה האישה בהיסוס.   

                             
"ברכתי נתונה לך, אך חשבי היטב האם גם באמתחתך יש לך על מה להתוודות..." - אמר הצדיק.

                 
חשבה האישה ואמרה בביטחון: "אין כל דבר המכביד על מצפוני!, ואם חטאתי – הרי אלו עברות קלות וחסרות ערך, ואין טעם לגזול מזמנך ולספר לך את אלו..."

 

פנה הצדיק לאישה הראשונה ואמר: "אכן ראיתי כי נכנע לבבך, לכן צאי אל החצר שבביתי, חפשי והביאי לי אבן גדולה, כי גדול החטא שחטאת!" 

ואל השנייה פנה ואמר: "גם את צאי, ואספי אבנים קטנות, כי עברותייך קטנות היו ואבנים קטנות בהחלט יספיקו"...

 

יצאו השתיים ועשו כמצוות הרב.

האחת אכן הביאה אבן גדולה וכבדה והשנייה הביאה שק ובו אבנים קטנות לרוב.

 

התבונן הצדיק ואמר: "כל הכבוד לכן, יפה עשיתן, כעת החזירו את האבן הגדולה והאבנים הקטנות ממש למקום שממנו לקחתן אותן וחיזרו אלי!"

מיהרו השתיים לצאת אל החצר, הראשונה מצאה בקלות את המקום שממנו לקחה את האבן הגדולה, והחזירה את האבן למקומה.

השנייה טרחה להחזיר את צרור האבנים הקטנות למקום שממנו אספה אותן, אך לא הצליחה לדעת בדיוק היכן המקום ממנה לקחה אותן.

 

חזרו הנשים אל הצדיק, וזה אמר להן: "את, הראשונה, זכרת מניין לקחת את האבן הגדולה והנחת במקומה... כן הוא גם עניין עוונך - זכרת את חטאך, עינית את נפשך ולאחר שהתוודית על חטאך תהיה לך מחילה.

ואילו את, בעלת האבנים הקטנות, חטאייך היו לכאורה חטאים קטנים וקלים הם לא הכבידו על לבך ולא הכאיבו לך, כנראה גם שלא התחרטת עליהם ואף מצפונך אינו מייסרך... ומה גם שאינך זוכרת למי חטאת, כן גם במעשיך היום – לא יכולת למצוא את מקום האבנים הקטנות, ואיך תזכי למחילה?! עלייך לדעת למי חטאת, להתחרט ולבקש את סליחתו, ורק אחר-כך תהיה לך מחילה!"...

 

כן הוא הנמשל:

 

לפני יום הכיפורים כולנו מחפשים מחילה על העבר ומנסים לקבל על עצמנו קבלות טובות לעתיד.

זוכרים אנו את העברות הגדולות שלנו, את הפגיעות הכואבות שלנו באחר ומזניחים את הדברים שבעיננו נראים קטנים.

 

עלינו להביט סביב, לחפש דווקא את העבירה הקטנה שעשינו ולחזור בנו...

 

התשובה שלנו מתחילה בדברים הקטנים, אם נתחיל בהם נזכה למחילה אמתית!