ראש השנה- להוציא יקר מזולל

"חיזוק לראש השנה". מדוע היה רבי חיים שמואלביץ נוהג להתפלל גם במערת אבשלום בערב ראש השנה? איזו תועלת יש מתפילה על 'מערתו' של רשע?!. ומדוע תפילה זו שינתה את התפילות של הרב ניסים יגן זצ"ל?!

להוציא יקר מזולל


מובא בספר 'נתיבי אור' דרשה של הרב נסים יגן זצ"ל:

שמועה שמעתי, שהיה רבי חיים שמואלביץ נוהג להתפלל גם במערת אבשלום. ותמוה היה הדבר בעיני מאוד - אנו מתפללים על קברם של צדיקים שזכותם תגן

עלינו, איזו תועלת יש מתפילה על 'מערתו' של רשע?!.

 

הרי ידוע שאבשלום היה רשע גדול, הוא היה בנו של דוד המלך ומרד במלכות דוד. הוא ניסה לגנוב את לב העם, שיבואו להישפט אצלו ולא אצל דוד המלך ואחר יכתירוהו למלך עליהם במקום דוד.

 

אם לא די בכך הרי שאבשלום רדף אחרי דוד להרגו! ובעצת אחיתופל גם לקח אבשלום לעצמו את פילגשי אביו לאור יום ולעיני ישראל, כחלק מהמרד

שמרד בדוד המלך.

 

המשיל הרב ניסים יגן ואמר - מאחר שזכיתי לשמש את רבי חיים שנים רבות העזתי פעם אחת לשאול אותו: "השמועה אומרת שהרב הולך להתפלל במערת אבשלום. כלום נכון הדבר, והרי היה אבשלום רשע גדול?!"

 

ענה רבי חיים שמואלביץ ואמר: "אני הולך להתפלל בכותל ובקבר רחל וגם במערת אבשלום. במערת אבשלום אני לא מדבר עם אבשלום, אני מדבר עם הקב"ה ומתחנן לפניו".

אבשלום היה רשע גדול וגרם לדוד המלך סבל רב מאד וביזיונות נוראים. דוד יכול היה בנקל להרוג את אבשלום, אך הוא לא רצה להרוג את בנו, על אף שהבן הזה המריד את ישראל נגדו, רדף אחריו להרגו ולקח את פילגשיו. דוד המלך לא אבה בשום פנים ואופן להרגו משום שלאב יש רחמים על בנו.

 

בעיצומה של המלחמה הקשה והעקובה מדם בין המורדים אשר עם אבשלום לבין האנשים הנאמנים לדוד, מצאו אנשי דוד את אבשלום תלוי בשערו על עץ האלה בין השמים לארץ. וכך מסופר בנביא (שמואל ב יח, ט): "ואבשלום רוכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר".  

 

על אף שדוד המלך צוה לא לפגוע באבשלום, תקע יואב בלבו של אבשלום שלושה

שבטים, ואחר המיתוהו נושאי כלי יואב.

 

הבן המורד הרשע, שלקח לעצמו את פילגשי אביו, שרדף אחר אביו להרגו - מת! המלחמה הסתיימה. שוב אין דוד המלך צריך להימלט על נפשו. כאשר באו לבשר את הבשורה הטובה הזאת לדוד זו הייתה תגובתו:

 

 "וירגז המלך ויעל על עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום, בני בני אבשלום, מי ייתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני... ותהי התשועה ביום ההוא לאבל לכל העם, כי שמע העם ביום ההוא לאמור נעצב המלך על בנו... והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום, אבשלום בני בני".

 

הגמרא מספרת, שכאשר מת אבשלום הורידוהו למדור שביעי בגיהנום. אין אנחנו יכולים לתאר לעצמנו עד כמה נורא ואיום הוא ענשה של גיהנום. משה רבנו, עבד ה' גדול הנביאים – נמלא חרדה איומה והחלו ידיו לרטוט, כאשר הראהו ה' את גיהנום

לפני פטירתו.

 

הרמב"ן כותב ב"שער הגמול":

שאם היו גוזרים על אדם שעה בגיהנום או שבעים שנה יסורי איוב, היה האדם מעדיף שבעים שנה של יסורי איוב ולא שעה אחת בגיהנם.

 

שמונה פעמים זעק דוד המלך "בני" ובכל פעם שזעק העלה את אבשלום למדור גבוה יותר, עד שהוציאהו משבעת מדורי גיהנום והביאהו לגן עדן.

 

רבי חיים שמואלביץ התפלל אל ה' במערת אבשלום במילים הללו:

"ריבונו של עולם, כמה חטא אבשלום לדוד אביו וכמה רדפו? ומה עשה דוד המלך? - התאבל עליו, התפלל עליו וזעק: 'בני אבשלום בני...' להוציאו משבעת מדורי הגיהנום הנורא ולהביאו לגן עדן.

 

כלום אנחנו גרועים מאבשלום?! הן אנו בניך אהוביך, אף אם חטאנו ופשענו - הצל אותנו, אבא... יום הדין מתקרב, בסכנה גדולה אנחנו, אנא הצל אותנו, אבינו מלכנו..."

 

מסיים הרב ניסים יגן: "תפלותיו של רבי חיים שמואלביץ שינו אצלי את כל התפילה לקראת יום הדין"...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏