ראה- ה' בחר באהבת אחים

לבנות את בית המקדש דווקא במיקומו הנוכחי?" ביאור נפלא של הרב וולך בספרו מעיין השבוע לפרשת ראה המלמד ש באהבת אחים, נבנה בית המקדש. ובשנאת אחים, חרב. ובמהרה יבנה, בתוספת אהבה ואחווה....

ה' בחר באהבת אחים

 

"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו ובאת שמה".

 

 

נשאלת השאלה:

באיזה מקום בחר ה' לשום את שמו שמה, ומדוע דווקא בו בחר ה'?

 

התשובה ידועה:

המקום הוא הר הבית שעליו נבנה המקדש, וישוב ויבנה עליו במהרה, בכבוד ובהדר, בנין עולם של אש יקרות. והוא נבחר לכך מראש מקדם. שם הקריבו אדם הראשון הבל ונוח קרבנות, שם נעקד יצחק אבינו, ושם הקריב אברהם אבינו את האיל.

 


אבל בספר "מעשה ניסים" מצאנו סיבה נוספת, ובה לקח לכל אחד ואחד מאיתנו.

 

וכך היה המעשה:

 

המקום עליו נבנה בית המקדש, היה שדה נחלתו של איכר אחד. בפטירתו, הייתה השדה לנחלתם של שני בניו. לאחד מהם הייתה משפחה ענפה, אישה ובנים, ואילו השני היה עדיין רווק.

 

התגוררו האחים בבית אביהם בשלום ובשלווה, ועיבדו יחדיו את חלקת השדה. חרשו וזרעו, השקו ועדרו בזיעת אפם, וקצרו ברינה. אילמו אלומים ועימרו עומרים, חבטו את השיבולים ועשאום שתי ערימות גורן, שוות בגודלן.

 

ושבו אל הבית שמחים בעמלם.

 

בלילה, נדדה שנתו של האח הרווק. אמר לנפשו: "אין זה הוגן. אני – רווק, והוצאותיי מועטות. אוכל אני מן היד אל הפה ומתכסה באשר אמצא. לא כן אחי יקירי – יש לו אישה ובנים וחייב הוא לפרנסם בכבוד, וכיצד אטול לעצמי מחצית מן

היבול? לא. אין זה הוגן!".

 

כך אמר, וקם ממיטתו. חמק החוצה באישון לילה, התגנב אל השדה, נטל אלומות מגורנו ונשאן לגורן אחיו.

 

אותה העת, נדדה שנת אחיו. אמר לאשתו: "אין זה הוגן! אני – אושרי רב הוא. חנני ה' באשת חיל ובבנים ובנות כשתילי זיתים. ואחי – רווק הוא, חייו משמימים. גם חייב הוא לחסוך כסף לנדוניה, ליתן דמי מוהר. אין זה הוגן שנתחלק חלק כחלק. בואי עימי, ונעביר מחלקינו לחלקו!".

 

עשו כן. קמו בלאט והלכו לשדה, נשאו על גבם את האלומות, אולם באמצע הדרך פגשו זה בזה ומה הופתעו לגלות את האהבה שרחש כל אחד מהם כלפי אחיו.

 

השליכו את האלומות מכתפיהם וחיבקו איש את אחיו. והודו לבורא העולם אשר חננם באהבה ואחווה ביניהם!

 

וה' משמים השקיף, ממכון שיבתו ראה, ובחר באותו מקום אשר חשבו בו האחים על טובת אחיהם. במקום זה בחר ה' להשרות את שכינתו, במקום זה בחר ה' לבנות את ביתו!

 

והרי כאן הבנה חדשה בכתוב: "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'" – במקום בו שוררת אחות אחים, שוכנת השכינה.

 

נפלא הסיפור. באהבת אחים, נבנה בית המקדש. ובשנאת אחים, חרב. ובמהרה יבנה, בתוספת אהבה ואחווה.

 

אמנם בתי מקדש רבים יש, כל בית כנסת ובית מדרש הוא בית מקדש מעט. והשכינה תשרה בו – כפי מידת האחווה השוררת בין מתפלליו ולומדיו.

 

וכל בית בישראל, מעון הוא לשכינה: "איש ואישה זכו שכינה ביניהם. לא זכו אש אוכלתן" רחמנא ליצלן, כאש שהחריבה את בית המקדש.

 

ואיך יזכו? בכך שכל אדם וכל בן זוג יחשוב על טובת רעהו, איך להקל, איך לשמח. כך ירוויחו שניהם וכך ישרו שכינה במעונם...




איך זוכים לבנים צדיקים?>>>סיפור לפרשת ראה>>>לחץ כאן 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏