ט"ו באב ופרשת ואתחנן

רבינו שגם מה שהקב"ה נשבע שלא יכנסו לארץ ישראל, הצליחו לבטל את הגזרה הזאת? מתי נאמרה בעצם פרשת ואתחנן? ביאור נפלא של הספר אמרי שמאי...

 ט"ו באב ופרשת ואתחנן

 

בדרך כלל ט"ו באב יחול בשבוע בו אנו קוראים את פרשת ואתחנן.

 

נשאלת השאלה:

מה הקשר בין ט"ו באב לפרשת ואתחנן?

 

בספר 'אמרי שמאי' של ר' שמאי גינצבורג מוצא את הקשר:

הוא כותב על הפסוק "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא..." שזה היה בט"ו באב.

 

משה רבינו התחיל להתפלל בט"ו באב, (רש"י מביא את זה בעמוד האחרון של מסכת תענית, גם הרשב"ם במסכת ב"ב).

 

ההוכחה לזה היא במדרש איכה:

המדרש מספר, לאחר שהקב"ה אמר שכל מי שדיבר על ארץ ישראל וכל מי שבכה בלילה ההוא, ליל תשעה באב, לא ייכנס לארץ ישראל. "כולכם תמותו במדבר". 


כל ליל תשעה באב היו חופרים קברים. כל שנה 15,000 מתים.


הגיעה השנה האחרונה, עומדים להיכנס לארץ ישראל, ליל תשעה באב, נכנסים כולם לקברים.

 

נתאר לעצמינו, ליל תשעה באב הראשון, 600,000 נכנסים לקברים, לפני זה כל אחד הולך ונפרד ממשפחתו, אף אחד לא ידע מי ימות ומי יחיה. לכל אחד לא היו אז 15 ילדים, לכל אחד היו 150 ילדים, הוא נפרד מכל ילד וילד, מאשתו, מברך כל אחד ואחד, כל אחד מתוודה, איזה צעקות היו שם!!!

 

נכנסים לקבר, בבוקר יוצאים 585,000. שנה אחרי זה 570,000, וכך כל שנה ושנה.

 

הגיעה השנה האחרונה, נכנסים לקבר ומשה רבינו כבר לא אומר "צאו מקבריכם" כי הוא היה בטוח שכולם מתים.


באים לכסות את המתים עם הטורייה, פתאום כולם חיים.

חשבו לעצמם:  "כנראה טעינו בחישוב התאריך".

 

בלילה הבא שוב נפרדים מהילדים, וידוי, ברכות, ונכנסים לקבר.

בבוקר באים לכסות אותם, ושוב, כולם עם עיניים פתוחות.

 

כך זה נמשך עד ט"ו באב.

ט"ו באב ראו לבנה במילואה, אמרו – "זהו! גמרנו! הקב"ה ויתר לנו על העוון הזה שלא ניכנס לארץ ישראל".

 

בט"ו באב משה רבינו ראה שהתבטלה הגזירה של מתי מדבר.

 

אומר הספר אמרי שמאי – משה רבינו היה בטוח, שאם הקב"ה נשבע, אי אפשר לבטל את השבועה. אם הקב"ה נשבע שלא אני אכניס את בני ישראל לארץ ישראל, אין סיכוי שניכנס לארץ ישראל.

 

הראיה לכך אהרון אחי מת כבר, הוא לא נכנס.

 

אמר משה – הקב"ה גם נשבע, ש-600,000 איש לא יכנסו לארץ ישראל. כל מי שדיבר סרה על ארץ ישראל, כל מי שבכה בלילה ההוא, לא יכנס לארץ ישראל.

 

בט"ו באב, גילה משה רבינו שגם מה שהקב"ה נשבע שלא יכנסו לארץ ישראל, הצליחו לבטל את הגזרה הזאת!

 

אמר משה רבינו – אם 15,000 איש אחרונים לא הסתלקו מהעולם, אני גם יכול לבקש עכשיו שהגזירה שלי לא תתקיים.

 

זאת אומרת, מט"ו באב, היום שבו התבטלה הגזרה, זה היום שמשה רבינו התחיל להתפלל.

 

בט"ו באב התגלה למשה רבינו, שבכוח התפילה אפשר לבטל שבועה.

אמר משה רבינו - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא מט"ו באב הוא התחיל ללמוד, שאפשר לבטל שבועה באמצעות תפילה!.

 


נשאלת אם כן השאלה:

מדוע אהרון לא ביקש ולא התפלל?!

 

אומר הספר אמרי שמאי - יש לנו פשט חדש לגמרי. אהרון לא ביקש מסיבה פשוטה – הוא לא ידע שאפשר לבטל את השבועה של הקב"ה. כיוון שאהרון נפטר בראש חודש אב.

 

ואילו למשה רבינו שאפשר לבטל את השבועה של הקב"ה רק בט"ו באב.

(אהרון נפטר לפני זה, בראש חודש אב, הוא לא ידע שאפשר לבטל. אם הוא לא ידע שאפשר לבטל, אז הוא אמר – "גם ככה אני לא אצליח לבטל את השבועה, אז אני לא מבקש").

 

כעת נבין מדוע התאריך היחידי שמופיע בתורה של בן-אדם שנפטר, הוא של אהרון הכהן - ראש חודש אב.

 

כיוון שאם התורה לא הייתה כותבת שאהרון נפטר באחד לחודש החמישי, היינו אומרים שהוא נפטר, בט' באב. כמו כולם הוא נכנס לתוך הקבר ומת, כיון שגם הוא היה שייך לחטא המרגלים.

 

באה התורה ואומרת – אהרון לא שייך לזה, לכן הוא נפטר בראש חודש אב, כדי שלא תשייך אותו למרגלים...

 

כך הבין משה שניתן לבטל שבועה באמצעות תפילה – ואכן הקב"ה עוצר אותו ואומר לו: "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה..."

 


למדנו שני דברים חשובים:

  1. איזה כוח עצום יש לתפילה שלנו...
  2. ט"ו באב קשור לפרשת ואתחנן בכך שהיא נאמה ביום הזה


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏