תשעה באב- קצת תשומת לב

"סיפור עם מוסר השכל לתשעה באב". איך הקב"ה מצפה שננהג בדברים שבין אדם לחברו בכלל, ותקופה של חורבן בית המקדש בפרט... "סיפור על החפץ חיים" המלמד שגם להקב"ה כואב שלא מתייחסים לבן או לבת שלו...

קצת תשומת לב

 

מסופר שפעם הבת של החפץ חיים שיחקה במחבואים. והנה כשהגיעה התור שלה להתחבא, מצאה לה מחבוא טוב כל כך, עד שהילדים ששיחקו עימה התקשו למצוא אותה. 


אלו חיפשו במשך שעה ארוכה, היא בסבלנות מרובה לא זזה ממקומה.


לאחר שעה, נואשו והחליטו לשחק משחק אחר בפינת החצר. משראתה הילדה שעבר זמן רב והילדים לא מוצאים אותה, החליטה 'לצאת אל העם' - יצאה מהמחבוא וחיפשה אותם... 


והנה היא מבחינה שהילדים משחקים במקום אחר ובמשחק אחר. היא נפגה מאוד ורצה אל אביה, החפץ חיים כשהיא דומעת מבכי.


החפץ חיים נבהל ושאל: "מה קרה?" והיא סיפרה לו בבכי קורע לב, על הילדים שנטשו אותה והלכו לשחק משחק אחר. 


היא אף תיארה בפרוטרוט את תחושת הבגידה העמוקה שהיא חשה, הבדידות האיומה והאכזבה שלה...


החפץ חיים ניסה להרגיע אותה, נתן לה ממתק ובמילים רכות ומנחמות הצליח לשלוח אותה להמשיך לשחק תוך שהוא מבקש ממנה לסלוח לילדים.



הילדה התעודדה וחזרה לילדי השכונה,  ואילו החפץ חיים נותר במקומו ופרץ בבכי.


כשראתה הרבנית שבעלה בוכה, נבהלה ושאלה לסיבת הבכי.  סיפר לה החפץ חיים על משחק המחבואים של ביתם. 


"אבל זה בסך הכול משחק ילדים" תמהה הרבנית - "למה אתה כל כך בוכה?" שאלה בפליאה...


פתח החפץ חיים ואמר באנחה כבדה: "אוייי... רעייתי היקרה הלא תביני, ראי כמה שנים חלפו מאז שחרב בית המקדש, מאז ועד היום ממתין הקב"ה מתחבא ומחכה שנחפש אותו... ואילו אנו מחפשים קצת ומתייאשים, עוזבים אותו והולכים למקום אחר... לאיזה משחק אחר, ולמעשה מחפשים לברוח מהאמת...


רק לחשוב על הצער שנגרם למעלה... וגם למטה"...



זהו רק סיפור ולקח גדול בצידו:


 בעוד ימים ספורים יחול תשעה באב - בסך הכול הבת של החפץ חיים ביקשה תשומת לב מאלו ששיחקו איתה. אנחנו צריכים לזכור שיש הרבה כאלו שרוצים וצריכים את תשומת הלב שלנו...


גם להקב"ה כואב שלא מתייחסים לבן או לבת שלו...


הוא מסתתר בליבו של כל אחד ורק רוצה מאיתנו קצת תשומת לב...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏