תשעה באב- אכפת לי מהקב"ה!

"סיפור לתשעה באב". "איך אפשר לצאת מהגלות?". "סיפור על רבי שמעון בר יוחאי" המלמד כיצד ניתן לצאת מהגלות ולהביא גאולה... אם אדם יעמוד בתשעה באב ויאמר להקב"ה: "אין לי חפץ בעולם אלא בך!" (ולא יכניס את הצרות שלו - את המצוקות הפרטיות שלו, הוא יחשוב על המצוקה של הקב"ה – ויאמר: "ריבונו של עולם, אין לי חפץ אלא בך! - יבנה בית המקדש!

אכפת לי מהקב"ה!


המדרש בשיר-השירים רבה, פרשה א, אות ב מביא סיפור:

"נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ"

תַּמָּן תְּנֵינַן, נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה וְשָׁהָהּ עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל.

 

אָמַר רַבִּי אִידֵי מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצִידוֹן שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעֲלָהּ וְלֹא יָלְדָה, אֲתוֹן גַּבֵּי (הלכו שניהם ל) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בָּעַיִן לְמִשְׁתַּבְקָא דֵּין מִדֵּין (אנחנו רוצים להיפרד זה מזו), אֲמַר לְהוֹן חַיֵּיכוֹן כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה.

 

הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וְעָשׂוּ לְעַצְמָן יוֹם טוֹב וְעָשׂוּ סְעוּדָה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ: "בִּתִּי רְאִי כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת, וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ".

מֶה עָשְׂתָה הִיא?

לְאַחַר שֶׁיָּשַׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם: "שָׂאוּהוּ בַּמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא".

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ כֵּיוָן דְּפָג חַמְרֵיהּ (באמצע הלילה פג יינו והתעורר), אָמַר לָהּ: "בִּתִּי הֵיכָן אֲנִי נָתוּן?!", אָמְרָה לֵיהּ: "בְּבֵית אַבָּא".

אָמַר לָהּ: "מַה לִּי לְבֵית אָבִיךְ?!", אָמְרָה לֵיהּ: "וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעֶרֶב, כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ?!. אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמָּךְ!"...

 

הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ.

 

 לְלַמֶּדְךָ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת אַף צַדִּיקִים פּוֹקְדִים עֲקָרוֹת, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בָּשָׂר וָדָם עַל שֶׁאָמַר לְבָשָׂר וָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ אֵין לִי חֵפֶץ בָּעוֹלָם טוֹב מִמְךָ נִפְקְדוּ, יִשְׂרָאֵל הַמְחַכִּים לִישׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים אֵין לָנוּ חֵפֶץ טוֹב בָּעוֹלָם אֶלָּא אַתָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.

 

 

אם אדם יעמוד בתשעה באב ויאמר להקב"ה: "אין לי חפץ בעולם אלא בך!" (ולא יכניס את הצרות שלו - את המצוקות הפרטיות שלו, הוא יחשוב על המצוקה של הקב"ה – ויאמר: "ריבונו של עולם, אין לי חפץ אלא בך!, ריבונו של עולם, אני יודע שאין לך כיסא לשבת, ריבונו של עולם, אני יודע כמה שמך מושפל בעולם!..."



אם נוריד דמעות של תשוקה... אם כך נתפלל ואם כך נבקש, בע"ה עוד השנה, נזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן ואמן!!!




ל"סיפור עם מוסר השכל לתשעה באב">>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏