מטות- בין תפילין של יד לשל ראש

"שיחה לפרשת מטות". מה הקשר בין מלחמת מדין ולבקשת בני גד ובני ראובן לנחלה בעבר הירדן? מה העניין הזה, שהקב"ה נתן לשבט גד כוחות כאלה חזקים של וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד? ביאור נפלא מתוך ה- "שיעור של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת מטות"

פרשת השבוע, מחולקת לשלושה נושאים:


הנושא הראשון:

פרשת נדרים. מקדישה התורה  17 פסוקים לדבר על נושא נדרים.

 

הנושא השני:

מלחמת מדין. שם ישנם 54 פסוקים בנושא.

 

הנושא השלישי:

בקשת בני גד ובני ראובן, 40 פסוקים עוסקת התורה בבקשתם לנחלה בעבר הירדן.

 

 

 

נשאלת השאלה:

פרשת נדרים היא הוראות. אך מה הקשר בין שני הנושאים של מלחמת מדין ולבקשת בני גד ובני ראובן לנחלה בעבר הירדן?

 

מתרץ הרב רוזנבלום:

ישנו פסוק בשיר-השירים שחז"ל דורשים על הפסוק הזה את מלחמת מדין. אומר שלמה המלך (פרק ד, ב), - "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם".

 

אומר המדרש בשיר-השירים רבה, פרק ד, ג:

אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בַּר יִצְחָק בִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף הָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד לֹא הָיָה משֶׁה מְשַׁבְּחָן וְלֹא הָיוּ עוֹלִין מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּיוֹתֵר.

 

נשאלת השאלה – מה הקשר, בין מלחמת מדין, לאי הקדמת תפילין של ראש לתפילין של יד?

ובכלל מהי הגדולה של בני האדם, שאינם מקדימים תפילין של ראש לתפילין של יד?

 

מסבירים- ידוע לכולם, שאם חס וחלילה, אדם מכניס את ידו לתוך שקית התפילין ומוציא בטעות תפילין של ראש, הוא לא מניח תפילין של ראש, אלא שם אותם בצד, ומניח קודם כל תפילין של יד, כיון ש"אין מעבירים על המצוות", שנאמר: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ..." אז קודם מניחים של יד ואחר-כך של ראש.

 

אומרים חז"ל – אלו שיצאו למלחמת מדין, לא הקדימו תפילין של ראש לתפילין של יד. הם הניחו את זה כסדרם... שאם אחד לא היה מניח כסדרם, לא היה חוזר בשלום מן המלחמה.

 

מה הגדולה בכך?

 

אני מבין, שאם יגידו – האדם הזה לא דיבר לשון הרע מעולם, אז זאת גדולה, אבל שלא הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד, מה הגדולה בכך?! ובכלל, למה שבכלל תקדים תפילין של ראש לשל יד?!

 

מאיר את הדברים, ספר 'נתיבות שלום', של האדמו"ר מסלונים:

הוא שואל – מה המדרש מוצא, בבני גד ובני ראובן, שלא הקדימו תפילין של ראש לתפילין של יד?


והתשובה שהוא עונה היא – כי ליהודי יש בגוף שני מבצרים - מבצר אחד זה הראש, ששם נמצא המוח, והמבצר השני זה הלב.

 

המבצרים האלה שולטים על כל האדם כולו, ולכן אומר הנתיבות שלום מסלונים, אנחנו אומרים ב- "לשם יחוד" לפני הנחת התפילין  "שציוונו להניח על היד שהיא כנגד הלב, לשעבד בזה תאוות לבנו ומחשבותינו לעבודתו יתברך שמו, ועל הראש כנגד המוח, שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו".

 

אומר הנתיבות שלום – ע"י מצוות הנחת תפילין, מוסר האדם לקב"ה את הלב ואת המוח, שזה עיקר השלטון על   עצמו וזה העיקר של מצות תפילין, לשעבד את הלב ולשעבד את המוח, לעבודתו יתברך שמו.

 

דווקא במלחמת מדין, חזרו מן המלחמה אלה שלא הניחו תפילין של ראש לפני תפילין של יד... זה לא נאמר לא במלחמת סיחון ועוג, ולא בשום מלחמה אחרת, רק במלחמת מדין, כי המדינים ביחד עם המואבים, פעלו לפגוע בעם ישראל, בשני המבצרים האלה - גם בלב וגם במוח...

 

פגעו בלב - החטיאו את עם ישראל בזנות, עם בנות מואב ומדין...

פגעו במוח - החטיאו את עם ישראל בעבודה זרה של פעור.

 

הזנות, פוגעת בלב... כתוב במצות ציצית - וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם – אם אתם מסתכלים עם העיניים, העיניים משוטטות ורואות דברים, זה גורם לרצון לחטוא רח"ל, וזה פוגע בלב.  

 

עבודה זרה, פוגעת במוח, מביאה לשאלות של אמונה.

 

 

אומר הנתיבות שלום:

בלעם הציע לפגוע בעם ישראל גם במוח וגם בלב. הפגיעה הראשונה, אמר בלעם לבלק ''אלוהיהם של אלו שונא זימה"... ואם הוא שונא זימה -תחטיא אותם בזנות, ואם תחטיא אותם בזנות, תוכל אחרי זה לשלוט עליהם.


הפגיעה הראשונה, הייתה בליבותיהם של ישראל, זה חטא הזנות.

בנוסף, הלכו בנות מואב ומדין, והחטיאו את עם ישראל בפעור.

הפגיעה השנייה, הייתה פגיעה במוח - פעור זה עבודה זרה.

 

אם הפגיעה הייתה גם בלב וגם במוח, אז התיקון צריך להיות גם בלב וגם במוח, לא שהתיקון יהיה במוח ואחרי זה בלב , הסדר הוא – הלב ואחרי זה המוח.

לכן, כמו שבלעם רצה לקלקל את ישראל בזנות, ואחרי זה בעבודה זרה... זו הייתה התוכנית שלו, אז גם התיקון צריך להיות בצורה כזאת – קודם כל תפילין של יד, כדי לשעבד את הלב, ואחרי זה תפילין של ראש, כדי לשעבד את המוח.

 

ושני הדברים האלה - תפילין של יד ותפילין של ראש, נועדו לשעבד את הלב ואת המוח  לעבודתו יתברך שמו, וזה התיקון לעוון השיטים, שהיה שמה גם זנות וגם עבודה זרה.

 

 בפרשת וזאת-הברכה , אומר משה רבינו לשבט גד (דברים לג, כ): "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד"

 

מבאר רש"י:

ברוך מרחיב גד.  מלמד, שהיה תחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח.

כלביא שכן. לפי שהיה סמוך לספר, לפיכך נמשל כאריות, שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גיבורים.

 

 

יודעים שהוא היה גיבור שנאמר " וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" הרוגיהם היו ניכרין - חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת.

 

אומר ר' יוסף בכור שור – זה לא ששבט גד היו הורגים את הראש יחד עם היד, אלא הם היו הורגים את היד ביחד עם הראש. המכה לא הייתה מכיוון מעלה לכיוון מטה, אלא ממטה למעלה: וְטָרַף זְרוֹעַ ורק אחר כך - קָדְקֹד.

 

שואל הגאון מוילנא בקול אליהו, פרשת וזאת-הברכה:

מה העניין הזה, שהקב"ה נתן לשבט גד כוחות כאלה חזקים?

 

משיב הגאון מוילנה על פי הגמרא במסכת מנחות לו.:

שאדם שלא יוצא למלחמת הרשות, הוא אדם הירא מעברות שבידו.

קובעת הגמרא – מי הוא הירא מעברות שבידו? זה השׂח בין תפילין של יד לתפילין של ראש.

 

יוצא, שאדם ששׂח, מחייב את עצמו בברכה נוספת, ולכן בני גד ובני ראובן, אומר הגאון מוילנה, היו כאלה שהקפידו שלא להשׂיח בין תפילין של יד לתפילין של ראש, והיות וזאת הייתה קפידה אצלם, נתן להם הקב"ה מידה כנגד מידה, שהם יכלו לשלוט על האויבים בצורה של וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד – הם נתנו מכה לזרוע ביחד עם הקודקוד, שזה מסמל שלא היה בניהם הפסק , בין תפילין של יד לתפילין של ראש, וזה היה כתגמול על כך, במידה כנגד מידה.

 


על פי זה מוצא הרב רוזנבלום את הקשר בין מלחמת מדין ולבקשת בני גד ובני ראובן לנחלה בעבר הירדן:

 

אומר הנתיבות שלום מסלונים – במלחמת מדין, היו כאלה שמעולם לא הניחו תפילין של ראש לפני תפילין של יד - המעלה שלהם, שהם תמיד הניחו כסדרו, של יד ואחרי זה של ראש.


אם ככה, נוכל להבין למה נסמכה מלחמת מדין לבקשת בני גד ובני ראובן. כשם שבמלחמת מדין, לא הקדימו של ראש לפני של יד, גם לשבט גד הייתה את המיוחדות הזאת, שמעולם לא הקדימו של ראש לשל יד, ולכן הם זכו לְ - וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד...


מטות- דקדוקי רש"י בפרשת מטות (dvar-tora.co.il)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏