פרשת פינחס וימי בין המצרים

"דבר תורה לפרשת פינחס וימי בין המצרים". המשנה כותבת שבי"ז - בָטַל הַתָּמִיד – וכי רק התמיד בוטל?! - בוטלה כל העבודה, לא רק התמיד – לא היה תמיד, לא היו מוספים... שום קרבן לא נעשה. ברגע שבוטל התמיד, בוטל הכול?!. ומה זה קשור לפרשת פינחס?...

פרשת פינחס וימי בין המצרים


 "וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי"


פרשת פנחס, עוסקת בתחילתה, בשכר ששילם הקב"ה לפנחס על המעשה שהוא עשה בהריגתו של זמרי בן סלוא, כפי שקראנו בשבת שעברה, בפרשת בלק.

 

זו גם השבת שבדרך כלל גם מברכין בה את חודש אב.

 


הגמרא במסכת תענית כט. מביאה:

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.

 

פרשת פנחס, נקראת בימי בין המצרים, ואם כך יש לחבר את הפרשה לימי בין המצרים.

 

 

 

זה עתה, התעננו תענית של י"ז בתמוז.


ידוע לכולם, שעיצומו של חודש, הוא הקובע, ולא עיצומו של יום... ועניין התענית נקבע, היות וביום הזה, הצום הזה, הוא הצום של חודש רביעי, וישנה תענית נוספת, של הצום החמישי, הצום של ט' באב.

 


המשנה במסכת תענית פרק ד, משנה ו אומרת:

 חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל...

 

נשאלת השאלה:

וּבָטַל הַתָּמִיד – וכי רק התמיד בוטל?!  - בוטלה כל העבודה, לא רק התמיד – לא היה תמיד, לא היו מוספים... שום קרבן לא נעשה. ברגע שבוטל התמיד, בוטל הכול.


נכון, שהתמיד הוא ההתחלה של הבוקר, ואם בוטל התמיד, אז בוטל הכל – מדוע אם כן משתמש התנא רק ב'בטל התמיד'? תכתוב 'בטלו הקרבנות!'?!...

 

 

לאשכנזים יש  פיוט שמדבר, על מה שארע בי"ז בתמוז, שאומרים אותו בי"ז בתמוז. בסופו יש שלושה בתים:

 

וְנֻטַּל  מֵחָתָן וְכַלָּה אֶצְעָדָה וְצָמִיד... כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בֻּטַּל הַתָּמִיד.

שָׁלַף אוֹיֵב עָלֵינוּ לָאֶבַח....כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטְלוּ עוֹלָה וָזָבַח.

נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל פִּנּוֹת... כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטְלוּ קָרְבָּנוֹת.

 

לשם מה כל השלבים?!

תגיד בטלו הקרבנות – תמיד בתוכו, מוספים בתוכו, חטאת בתוכו, הכול בוטל!

למה אתה אומר "בטל התמיד"?! - כל הקרבנות בטלו, מה הייחוד בזה, שבטל התמיד?!

 

 

והתשובה תקשר אותנו לפרשת פינחס:

אם אתה רואה, שהמשנה שמה דגש על "בוטל התמיד",  משמע, ש"בוטל התמיד", זה תחילתה של המפלה של עם ישראל , זה תחילת החורבן.

 

תחילת החורבן השלב הבא, לאחר "בוטל התמיד"... אומרת המשנה  - וְהָבְקְעָה הָעִיר.

ההכנה ל - וְהָבְקְעָה הָעִיר היא - בָטַל הַתָּמִיד.

 

 

מה שמגן על עם ישראל, שהאויבים לא יכולים לתפוס אותם, זה קרבן התמיד...

 

זהו שאומר אותו זקן, שמכיר בחכמה יוונית ליוונים שצרו על ירושלים – "כל זמן שיש להם קרבן התמיד, לא תצליחו לפגוע בהם. תעצרו את קרבן התמיד, ותצליחו להילחם!"

 

אומרת לנו המשנה – אם בָטַל הַתָּמִיד, השלב הבא המתבקש מאליו - הָבְקְעָה הָעִיר...

 

כל זמן שהיה קרבן התמיד, הם לא יכלו להבקיע את העיר. ברגע שהסירו את ההגנה – יש להם את היכולת להבקיע את העיר...

 


אומר דוד המלך בתהלים פרק קו,ל: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה".

 


הגמרא בתחילת מסכת ברכות מסבירה שפינחס התפלל:

א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלוהי אברהם בעזרו... ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פינחס ויפלל.



כיום אין לנו קרבן תמיד, אבל יש לנו תפילה במקום קרבנות: "ונשלמה פרים שפתינו" כשם שפינחס הצליח לעצור מגיפה בזכות תפילה – כך אנו יכולים למנוע הרבה מגיפות בכוח התפילה. 


בדיוק כשם שהם לא הצליחו להבקיע את החומה כאשר קרבן התמיד הוקרב במזבח.


אם נכוון בתפילתנו יבוא לציון גואל ותיוושע יהודה וישראל...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏