בין המצרים- על עזבם את תורתי

"משל ונמשל לימי בין המצרים". ביאור הסתירה אם הגמרא אומרת, שבית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אז איך יכול להיות שהגמרא כאן אומרת, שהבית הראשון חרב מכיון שלא ברכו בתורה תחילה? בדרך של "משל ונמשל לבין המצרים". מתוך "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לימי בין המצרים"...

על עזבם את תורתי

 

נכנסו לימים שנקראים 'ימי בין המצרים'... שלושה שבועות של אבלות על חורבן הבית.

 

הגמרא במסכת יומא ט: אומרת:

מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג' דברים שהיו בו:

עבודה זרה

גלוי עריות

ושפיכות דמים.

 

מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב?

מפני שהייתה בו שנאת חינם.

 

הגמרא במסכת נדרים פא. מביאה את הסיבה העיקרית:

דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (ירמיה ט-יא): "מי האיש החכם ויבן את זאת" דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב''ה בעצמו דכתיב (ירמיה ט-יב): "ויאמר ה' על עזבם את תורתי..." - היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחילה...

 

בא רב יהודה ואומר חידוש גדול – בית ראשון חרב שאין מברכין בתורה תחילה!.

 


מסביר הר"ן בשם רבינו יונה:

שאין הכוונה שלא למדו תורה... למדו תורה, אלא לא היו עוסקים בה, לא היו מעריכים את התורה!

 


מדוע דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו?

 


כיוון שכל מי שנכנס לבית הכנסת, היה רואה בית כנסת מלא עד אפס מקום... אין מקום לזוז ברוך ה' מרוב משתתפים... אז שאלו – איך יכול להיות, שהקב"ה אומר על עוזבם את תורתי?!

 


בא האלשיך הקדוש, ושואל:

אם הגמרא אומרת, שבית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אז איך יכול להיות שהגמרא כאן אומרת, שהבית הראשון חרב מכיון שלא ברכו בתורה תחילה?

 


מבאר האלשיך הקדוש – משל למה הדבר דומה?

 

משל לאדם אחד, שנבחר להיות הכנר של המלך, כמובן שהמשכורת הייתה מכובדת .כשהעבודה היא בסכ"ה שעה ביום.

 

להיכן שהמלך נסע, הוא היה לוקח איתו את הכנר פשוט לא יכל בלעדיו.

 

יום אחד באו אנשים לאותו כנר, ואמרו לו: "תשמע, אנחנו רוצים לדעת מה נעשה בארמון של המלך, אתה מרוויח 10,000 $ לחודש, זה שטויות... אנחנו ניתן לך 10,000$ ליום!... רק תספר לנו מי נכנס למלך ומי יוצא, תספר לנו איך מתבצעת השמירה על המלך... בסוף כל יום תביא מידע, תקבל 10,000$...

 

העסקה מצאה חן בעיני הכנר.

 

כל יום היה הכנר מעביר ידיעות לאויב... עד שיום אחד יחידת ביטחון הממלכה עלתה על עקבותיו והוא הועמד לדין.

 

לאחר המשפט, הוחלט להרוג אותו בתליה, בכיכר העיר.


שמע המלך את גזר הדין, ושלח לשופט מכתב:  גזר הדין שהוצאת מוצדק, אבל אני מבקש דחיה לביצוע העונש, עד למועד שאחליט.

 

הדבר עורר פליאה בקרב משרד המשפטים, אך המלך מבקש – עושים!.

 

עברו כמה שנים, והנה יום אחד, קולט המלך שהכנר מתחיל לזייף, זה לא אותם ניגונים... הוא שם לב שהכנר שלו מתחיל לרעוד.

 

קרא המלך לכנר, ושואל אותו: "מה קרה? למה אתה רועד?!"

אמר לו הכנר – "שלא תדע... יש לי פרקינסון..."

 

אמר לו המלך – "תודה רבה על השירות הנאמן... לך תיפרד מאשתך ומהילדים,  כי מחר אני הורג אותך!


"מה קרה, בגלל שקיבלתי פרקינסון אתה הורג אותי?!" – זעק הכנר והתחנן על נפשו

 

אמר לו המלך – "כל זמן שידעת לנגן, אז הגזר דין מוות, לא בא לידי ביצוע... אבל ברגע שאתה כבר לא יכול לנגן, מחזירים את הדין הקודם, של גזר דין מוות!

 

 

כן  הוא הנמשל:

 

אומר האלשיך הקדוש – הבית הראשון נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אבל כל זמן שברכו בתורה תחילה, שהתורה הייתה עסק שלהם - ששירת התורה נשמעה בקול רם...


אמר הקב"ה: תורה מגנא  ומצלא – התורה מגינה ומצלת

 


אבל ברגע שלא ברכו בתורה תחילה, והתורה כבר לא הייתה חשובה בעיניהם...

אמר הקב"ה: עכשיו יפרעו מהם למפרע, על גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. 



בימים אלו שהם ימי בין המצרים - יסוד חורבן הבית היה על עזבם את תורתי... ברגע שהתורה תהפוך להיות עסק שלנו, ברגע שהתורה תהפוך להיות חלק מאיתנו, נזכה בקרוב ממש לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן!!!


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏