פינחס- הקריטריון למנהיגות יהודית

"שיחה לפרשת השבוע פינחס". מהו הקריטריון למנהיגות יהודית?. במה יהושוע היה יותר טוב מבניו של משה רבינו?! אז מה אם הוא מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת...?! ואם כן מדוע חשב משה רבינו, שבניו כן ראויים למנהיגות? מהי 'מעלת המבקש'? ומה כל זה קשור לימי בין המצרים? "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת פינחס"...

הקריטריון למנהיגות יהודית

 

משה מבקש מהקב"ה:

"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".

בתקווה שהקב"ה יבחר את אחד מבניו.

                              

הקב"ה מכים לצורך במנהיג אבל מחליט, ואומר לו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו".

 

במדרש רבה פרשה כא, אות יד מובאת הסיבה:

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ הַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, הוּא הָיָה מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת, הוֹאִיל וְהוּא שֵׁרֶתְךָ בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדַאי הוּא שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד שְׂכָרוֹ, (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ.

 

 

משה רבינו היה בטוח, שהילדים שלו מתאימים. אבל אמר לו הקב"ה: לא, הבנים שלך לא מתאימים - בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה!

 


נשאלת השאלה:

וכי משה רבינו לא היה מודע שבניו לא עוסקים בתורה?! משה רבינו, אדון לכל הנביאים, לא ידע היכן הבנים שלו מסתובבים?!

 

התשובה היא:

משה רבינו ידע, שהבנים שלו יושבים ולומדים. בא הקב"ה ואומר לו – "דע לך, כלפי יהושע בן-נון, זה נקרא שבניך לא עסקו ולמדו תורה!"

 


אם כך שואל הרב ברוך רוזנבלום כמה שאלות:

מדוע חשב משה רבינו, שבניו כן ראויים למנהיגות?

 

ואם הקב"ה אומר למשה רבינו – דע לך, הבנים שלך לא יכולים לרשת, כי הם לא למדו תורה... אז מה צריך להיות הקריטריון לבחירת מנהיג?!

 

הקב"ה לא אמר למשה רבינו, בפירוש שיהושע למד, אלא אומר המדרש - בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ הַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, הוּא הָיָה מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת, הוֹאִיל וְהוּא שֵׁרֶתְךָ בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדַאי הוּא שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל...

 

לכאורה, הקב"ה היה צריך להגיד לו דבר אחד – "בניך לא עסקו בתורה... יהושע עסק בתורה".

 

בא הקב"ה ואומר למשה – תשמע, ליהושע בן-נון, יש כמה דברים שאין לבנים שלך: יהושע היה משכים ומעריב, יהושע היה מסדר את הספסלים ויהושע היה פורס את המחצלאות...


אם הקריטריון להנהגה זה סידור ספסלים, הקב"ה היה צריך להגיד למשה: "בניך לא סידרו ספסלים, ויהושע סידר!"...


מה מונח כאן, בבקשה הזאת של משה רבינו, ומה התשובה שעונה לו הקב"ה?

 



כדי להבין מה נעשה כאן, מציב הרב רוזנבלום עוד כמה שאלות:

ישנן כמה מקורות, שמוכיחים שמשה רבינו ידע שבניו לא ירשו אותו, ומי שיירש אותו זה יהושע בן-נון. נתחיל אחת לאחת:


מקור 1:

בפרשת בהעלותך, משה רבינו מחפש ליווי, שיבואו לסייע לו לבוא ולקחת שבעים זקנים, עושים בחירות, מכניסים את השמות שלהם בקלפי.


אלדד ומידד נשארים במחנה ואינם הולכים בכלל, להוציא את הפתק מן הקלפי...


בשכר זה, הענווה שלהם, שחשבו שהם בכלל לא מתאימים להנהגה, הקב"ה מערה עליהם רוח ממרומים, והם מקבלים נבואה של ארבע מילים – "משה מת יהושע מכניס"

שומע את הנבואה הזאת גרשום בן משה ואומרת התורה: (במדבר יז, כז): "וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה".


אומר רש"י - וירץ הנער. יש אומרים גרשום בן משה היה.


אומר יהושע למשה: "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם".


אומר רש"י - כלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם. דבר אחר תנם אל בית הכלא, לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ.


"וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם".

יוצא, שכבר כאן משה רבינו מקבל את הבשורה, שהוא לא ינהיג את עם ישראל בכניסה לארץ ישראל. 


כאן ליהושע נודע לראשונה, לכאורה, שהוא עתיד להכניס את עם ישראל.

 



מקור 2:


נחזור אחורה, ליום י"ז בתמוז, יום שבו עשה עם ישראל את העגל:

למחרת מעמד הר סיני, משה רבינו  עולה להר... הוא הולך להוריד את הלוחות ... הוא חוזר בי"ז בתמוז בצהריים יהושוע מחכה לו למרגלות ההר, ממתין לו כבר ארבעים יום רצוף ובינתיים מגיע יום י"ז בתמוז ועם ישראל עושה עגל.


משה רבינו יורד מן ההר ואומרת התורה (שמות לב, יז): "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ..."


אומר הירושלמי במסכת תענית: אמר משה אדם שהוא עתיד להנהיג שררה על שישים ריבוא, אינו יודע להבחין בין קול לקול?!

 

אמר משה ליהושע - אתה יהושע, עתיד להיות מנהיג אחרי, אתה לא יודע לזהות 'קולות'?! אתה אומר לי, שאלו קולות של מלחמה?! - זה לא קולות של מלחמה, אלא קולות של עבודה זרה!


יוצא אם כן, שביום שעשו את העגל, אמר משה ליהושע – אתה הולך להנהיג את עם ישראל אחרי... מהרגע שעם ישראל קיבל את הלוחות, משה כבר ידע שיהושע ינהיג אחריו.

 


מקור 3:


נלך אחורה, לפרשת חוקת אומרת התורה (במדבר כ, כג):

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר. יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם".


אומר רש"י -  קח את אהרן. בדברי נחומים. אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך מה שאין אני זכאי לכך.


 זה היה בראש חודש אב. עוד לפני שמשה מבקש (במדבר כז, טז): "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָֽרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָֽעֵדָֽה..."  הוא כבר ידע שהבנים שלו לא ממשיכים. 


הקב"ה אומר לו: "תפייס את אחיך"... אתה תלביש את אלעזר, אני לא אזכה להלביש את גרשום - אז אתה יודע שאתה מת, אתה יודע שהבן שלך הוא לא זה שינהיג... אז מדוע אתה מבקש  יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָֽרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָֽעֵדָֽה?!

 

 

שאלה נוספת שצריכה להישאל:

אמר הקב"ה "משה, יהושע בן נון סידר את הספסלים, סידר את המחצלאות, וחוץ מזה, עשה דבר נוסף - מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ"...


אם החיסרון של בניו של משה רבינו, היה בזה שלא עסקו בתורה, אז למה הקב"ה מוסיף , שחוץ מזה שיהושע היה עוסק בתורה, הוא גם היה מסדר ספסלים וסידר מחצלות?

 

 

ספר מקדש הלוי, של הרב דינר מסביר:

משה רבינו היה בטוח, שהילדים שלו לומדים. רק הקב"ה גילה לנביאים שלו, שלא ברכו בתורה תחילה. שזהו המדד לדעת כמה בן-אדם מייקר תורה - כמה התורה היא עסק שלו ואת זה רק הקב"ה יכול להגיד!

 

דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו... הם לא ידעו למה הקב"ה אמר על עזבם את תורתי! אף אחד לא ידע...


רק הקב"ה שנמצא בליבו של האדם, יכול להגיד מה נעשה אצלו בלב!

 

אומר הרב דינר – אמר הקב"ה למשה: בניך למדו תורה מהבוקר עד הערב, אבל לא עסקו בתורה! לעומתם, יהושע בן-נון עסק בתורה, ולכן הוא מנהיג!

 

 

כדי להבין מה זה לעסוק בתורה נביא משל למה הדבר דומה:

 

אחד שיש לו עסק. כל היום, הראש שלו נמצא בעסק...

הוא פותח את העיניים, הוא חשוב 'מה צריך היום לעסק'... הוא מצחצח שיניים – ראשו טרוד 'מה צריך לעסק'... כך גם בארוחת הבוקר ובתפילה - 'מה צריך לעסק'

 

אנשים שיש להם עסק, הראש שלהם 24 שעות בעסק... אנחנו לא מדברים מה קורה שהם כבר בחנות שלהם – לא תראו אחד ששם מיטה בתוך העסק שלו - בעסק עובדים כל הזמן!


בן-אדם שיש לו עסק - צריך רחמים, כדי להתנתק מהעסק!

 


כן הוא הנמשל אצל יהושע:


אומר הקב"ה למשה רבינו – בניך לא עסקו בתורה, יהושע עסק בתורה!

הסימן שהוא עסק בתורה הוא שיהושע השכים והעריב לבית המדרש, הוא מסדר את הספסלים ומסדר את המחצלות... זה ביטוי לאחד שהעסק שלו זה תורה!

 


מדוע סידור ספסלים מעיד על עסק בתורה?

 

התשובה היא - כי אם משה רבינו יכנס לדבר, והספסלים לא מסודרים, ייקח כמה דקות עד שכל אחד יסדר את הספסלים וישב... חבל, בינתיים משה רבינו עומד כאן... הוא כבר יכול להתחיל למסור שיעור!


אומר יהושע – "חבל על הדקות שמתבזבזות! בוא נסדר את הספסלים!"

 

כך גם נוהג יהושע בן-נון כשמשה רבינו עולה להר. הוא ממתין לו ארבעים יום ולא הולך הביתה (למרות שיכל לחזור לאחר 39 יום) שמא אם ביום אחד יחליט הקב"ה ללמד אותו את הכל ב-35 יום, ומשה רבינו יורד לאחר 35 יום מההר...


אומר יהושע – הייתי מפסיד שלוש שעות הליכה עד המחנה עם משה רבינו!

זה נקרא 'בניך לא עסקו בתורה'!

 


עפ"י זה, ניתן להבין את הגמרא במסכת סוכה כח.:

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה, אמר להם שמעתי. שמונה עשר, אמר להם לא שמעתי... אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה? 

אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי. מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי...

 


לשם מה הווידוי הזה?!

 

אלא אמרו לו – "אתה לא אומר דבר, שלא שמעת מפי רבך... אולי לא היית, מתי שהרב דיבר?"

 

אמר להם – "רבותי, אין מצב שלא הייתי, מתי שהרב דיבר... הרב מדבר רק בבית המדרש! אני פותח ואני סוגר... אין מצב שהוא ידבר, מתי שבית המדרש יהיה סגור!"

 

אמרו לו – "נכון, אבל אולי נרדמת בשיעור?!"

 

אמר להם ר' אליעזר – "לא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי!"

 

אמרו לו – "רגע, אולי לא ישנת אבל אולי דיברת עם מישהו ולא שמת לב שהרב אמר...?!"

 

אמר להם ר' אליעזר – "לא שחתי שיחת חולין... אין מצב שר' יוחנן בן-זכאי דיבר, ולא שמעתי!!!"

 

אם ככה, אמר ר' אליעזר - אני לא אומר מה שלא שמעתי!...

 

 

יהושע בן-נון, היה משכים ומעריב לבית הכנסת... ממתי שמשה רבינו נמצא בבית המדרש, הוא שם... משה רבינו עולה להר לארבעים יום, הוא איתו!...

 


ר' חיים שמולביץ' בספרו מכנה את המידה הזו בשם – 'מעלת המבקש'... מעלתו של יהושע בן-נון 'המבקש'... 'המשתוקק'!

 

 

על פי זה, אפשר להבין סיפור על רבי הקדוש במסכת נדרים נא.:

לרבינו הקדוש היה מנהג, שהוא לא מילא פיו שחוק.


התנא בר קפרא רצה להצחיק את רבי... (כיוון שהוא רצה לזכות לעולם הבא כפי שהגמרא במסכת תענית כב. מביאה: שלר' ברוקא חוזאה הראה לו אליהו הנביא שני אנשים שנכנסו לשוק, ואמר לו ששניהם בני העולם הבא... שאל אותם מה הם עושים? אמרו לו אינשי בדוחי אנן אנחנו מצחיקים אנשים... אמר בר קפרא – יוצא, שמי שמצחיק אנשים, הוא בן העולם הבא!)

 

מספרת הגמרא, שרבי עשה חתונה לנכדו, ובר קפרא לא הוזמן לחתונה (כדי שלא יצחיק את רבי, וזה ירגיז אותו...)


יום לפני שבר קפרא מגיע לחתונה, הוא פגש את הבת של רבי ושאל אותה: "תגידי לי, ראית פעם את אבא שלך רוקד סולו?


"אבא שלי רוקד סולו?! בחיים לא!" – נדהמה הבת מעצם השאלה


שאל אותה – ראית פעם את אימא שלך מוזגת כוס יין?


"לא" – השיבה בבושה...

 

אמר לה בר קפרא – "מחר בחתונה את תראי..."

 

בחתונה, בר קפרא ניגש לרבי ולחש לו באוזן: "רבי, מה פירוש המילה 'תועבה'?"

 

כל תשובה שרבי עונה בר קפרא דוחה אותה... מבקש רבי לדעת: "נו, מה הפשט?!"

 

משיב בר קפרא - "כבוד הרב, אם אתה רוצה שאומר לך את התשובה תבקש מהרבנית בבקשה, שתמזוג לי פה יין ואתה רוקד סולו באמצע המעגל"

קוראים לרבנית שתמזוג לו, היא מוזגת ורבי יהודה פוצח בריקוד...

 

בר קפרא עומד בהתחייבות ומסביר לרבי מזה תועבה...

 

לאחר מכן ניגש בר קפרא לרבי ושאל: "תגיד, אתה יודע מה פירוש המילה 'זימה'?"

וכך מצליח בר כפרה לגרום שאשת הרב תמזוג לו יין ורבי יהודה הנשיא ירקוד...

 

לאחר מכן ניגש בר קפרא לרבי ושאל: "תגיד, אתה יודע מה פירוש המילה 'תבל'?"

וכך מצליח בר כפרה לגרום שאשת הרב תמזוג לו יין ורבי יהודה הנשיא ירקוד בפעם השלישית...

 

בר קפרא הרקיד את רבי שלוש פעמים!


אומרת הגמרא, שהחתן של רבי עזב את האולם... הוא לא יכל לראות את ההשפלה והביזיון של רבי!

מרקידים את רבי, נשיא ישראל, לעיני כולם!!! איך יתכן דבר כזה?!


 

נשאלת השאלה:

מהיכן ידע בר קפרא, שמחר הוא הולך להרקיד את רבי?! – מנין הביטחון שרבי יעשה כל מה שהוא יבקש?!

 

התשובה היא:

זה מה שנקרא אדם, שהתורה היא עסק שלו!

אם לאדם יש עסקים, והוא קונה נעליים ב-150 ₪ ומוכר אותם ב-300 ₪... בא אליו אחד בחתונה של הנכד שלו, ואומר לו : "אדון משה, כמה אתה משלם על הנעליים האלה - "150 ₪" 

"יש לי קונטיינר בחמישים ₪ לנעל רוצה?!"

הוא מיד עוזב את החתונה... מוריד את החליפה... אומר לחתן והכלה: אני הולך לקנות לכם דירה משודרגת!...

זה הביזניס שלו! יכול הוא להרוויח יותר! - וודאי שהוא יעשה את זה!

אצל רבי, התורה זה העסק שלו! - מי שהתורה היא עסק שלו, ירקוד  בשביל לדעת פירוש מילה בתורה!

 

אומר הקב"ה למשה – בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ הַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, הוּא הָיָה מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת... בשביל יהושע זה העסק שלו!


אם זה העסק שלו, לכן הוא האיש שיזכה להיות מנהיג של ישראל!

 

אם ככה "סידור ספסלים וסידור מחצלאות" זאת לא הסיבה - זה סימן למי שעוסק בתורה!

 

 

המדרש בילקוט שמעוני, ספר משלי, אות תתקנ"ט:

"אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ" (משלי כא, כ). אוצר נחמד ושמן בנוה חכם. זה משה, וכסיל אדם יבלענו זה יהושע שלא היה בן תורה והיו ישראל קורין אותו כסיל (יהושע לא היה בן תורה, והיו קוראים לו כסיל), ובשביל שהיה משרת משה זכה לירושתו שהיה מכבדו ופורס הסדין על הספסל ויושב תחת רגליו לפיכך אמר הקב"ה איני מקפח שכרך ועליו נאמר: "נוצר תאנה יאכל פריה".

 

 

שואל הרב גיפטר:

איך יכול להיבחר אדם, שהוא לא בן תורה ונקרא כסיל, למנהיג של עם ישראל?!

 

משיב הרב גיפטר:

זה מה שאומרים חז"ל "אין התורה נקנית בירושה" .

שלא יאמר אדם 'אני כסיל, אני לא שווה כלום'...

אדם שהתורה היא עסק שלו – הוא משתוקק אליה, יכול לבנות את עצמו, מכסיל להיות מנהיג של ישראל!

 

 

בימים אלו שהם ימי בין המצרים - יסוד חורבן הבית היה על עזבם את תורתי... ברגע שהתורה תהפוך להיות עסק שלנו, ברגע שהתורה תהפוך להיות חלק מאיתנו, נזכה בקרוב ממש לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן!!!



לסיפור עם מוסר השכל לפרשת פינחס>>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏