פינחס- ציווי הקרבנות לכלל ישראל

"דרשה לפרשת פינחס". בפרשת פינחס מופיעה פרשת הקרבנות. לכאורה מקומם של הקרבנות צריך להיות בחומש ויקרא? ובפרט קרבן התמיד כבר מופיע בפרשת תצוה - התורה כבר ציותה על זה, אז למה התורה מצווה פעם נוספת?! ביאור נפלא של רבנו בחיי לציווי חדש...

ציווי הקרבנות לכלל ישראל

 

פרשת פינחס מסיימת (70 פסוקים אחרונים) בקורבנות התמיד, קורבנות שבת, ראשי חודשים ויתר המועדים.

 

 נשאלת השאלה:

מה נכנסת כאן פרשת הקרבנות? לכאורה מקומם של הקרבנות צריך להיות בחומש ויקרא?

 

ובפרט קרבן התמיד כבר מופיע בפרשת תצוה - התורה כבר ציותה על זה, אז למה התורה מצווה פעם נוספת?!

 

רש"י מנסה לענות על שתי הקושיות - צו את בני ישראל:

מה אמור למעלה, יפקוד ה', אמר לו הקב"ה, עד שאתה מצווני על בני, צווה את בני עלי. משל לבת מלך שהייתה נפטרת מן העולם והייתה מפקדת לבעלה על בניה...

 

את הכבש אחד. אף על פי שכבר נאמר בפרשת ואתה תצוה (שמות כט, לח): "וזה אשר תעשה..." היא הייתה אזהרה לימי המילואים וכאן צווה לדורות.

 

מסביר רש"י, ההבדל בין מה שנאמר בפרשת תצוה, לבין מה שנאמר בפרשת השבוע הוא שמה שנאמר בפרשת תצוה , זה רק לימי המילואים, כאן הציווי הוא לדורות....

 

 

הרמב"ן חולק עליו:

לסברתו, לא ייתכן להיות, הרי שם גם נאמר (פרשת תצוה) עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם. ואם כתוב לדורותיכם, אז זה לדורות...

 

לכך שואל הרמב"ן

לשם מה התורה חוזרת ומדברת על ענין קרבן התמיד שוב פעם גם כאן בפרשת פינחס?! 

 

הרמב"ן מביא כמה תירוצים לכך אחד מהם:

במדבר לא הקריבו מוספים וגם לא נסכים, וכאן הקב"ה ציווה שיביאו גם נסכים וגם מוספים, דברים שלא היו במדבר.

יוצא, שיש תוספת למה שנאמר בפרשת תצוה, ולכן התורה חוזרת פעם נוספת, על קרבן התמיד.

 

 

המדרש בילקוט שמעוני, פרשת פנחס,  אות תשע"ו גם שואל:

ומפני מה אומרה ושונה? - למה התורה חוזרת על פרשת קורבן התמיד פעם נוספת, אחרי שנאמרה בפרשת תצוה?

 

ומשיב רבי יהודה:

לפי שהיו ישראל אומרים לשעבר היו המסעות נוהגין והתמידין נוהגין, פסקו המסעות פסקו תמידין - עם ישראל אמר, שכל קרבן התמיד, קשור למסעות... כל זמן שיש מסעות, יש קרבן תמיד. פסקו המסעות, יש להפסיק גם את הקרבנות.

לכן אמר הקב"ה למשה לך אמור לישראל שיהיו נוהגין בתמידין - יהיו נוהגים בקרבן תמיד, לא רק שיהיו במדבר, אלא קרבן התמיד, ינהגו בו כל הזמן, בכל זמן ובכל עת.

 


נשאלת השאלה:

מה הביא את בני ישראל להבין, שברגע שפסקו התמידים, פסקו גם הקרבנות?




מתרץ רבינו בחיי על פי הגמרא במסכת חגיגה ו, שם הגמרא דנה, לגבי הפסוק "עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי":

 


נשאלת השאלה – איזה קרבן הקריבו בהר סיני? האם הקרבן שהקריבו היה קרבן ראיה או קרבן תמיד?

 

התשובה – מחלוקת:

שיטת ר' עקיבא – הקרבן שהקריבו בהר סיני, היה קרבן תמיד, וזה קרבן עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי, שהקריבו אותה אז, ומאז לא פסקה.

 

שואלת שם הגמרא – איך אתה יכול להגיד, שזו אותה עולת התמיד שהקריבו אותה אז, ומאז לא פסקה? והרי הנביא עמוס (ה,כה) אומר: "הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל?!" - האם הבאתם לי במדבר, זבחים או מנחה?!

פירוש הדבר, שעם ישראל לא הביא זבחים ומנחה כפי שהגמרא במסכת יבמות מביאה: שעם ישראל היה נזוף במדבר, הראיה שלא הייתה להם רוח צפונית.

 

למה הם היו נזופים?

 

עפ"י רש"י במסכת יבמות הסיבה היא כיוון שהם חטאו בעגל (ועפ"י תוספות – בגלל חטא המרגלים).  אם עם ישראל היה נזוף, אז גם עם ישראל, לא הביא קרבן תמיד.       

 

על זה אומר הנביא עמוס – "הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר?!"

 

יוצא איפה, שעם ישראל לא הקריב קורבן תמיד, אז איך יכול להיות שהתורה אומרת במפורש: "עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי" ואומר ר' עקיבא, שמאותה עֹלה שהקריבו בהר סיני, לא פסקה העֹלה?!

 

מתרץ ר' עקיבא – הכוונה לשבט לוי. שבט לוי לא הפסיק להביא קרבן תמיד, מ-עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי, ועד הכניסה לארץ ישראל.

כיון ששבט לוי לא היה נזוף. הוא לא היה בחטא העגל ולא בחטא המרגלים. בשתי החטאים האלה הוא לא היה שותף. לכן הם הביאו קרבן תמיד...

 

זה היה קרבן פרטי שלהם, מהכסף של שבט לוי - הם הביאו את הקרבן.

זה מה שכתוב עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי - הכוונה לשבט לוי – הם הביאו את זה מאז והם המשיכו, כי הם לא היו נזופים.

 

הנביא עמוס מדבר, על כלל ישראל. כלל ישראל כולו, לא הביא את הקרבן.

 


אומר רבינו בחיי, לאור דברי הגמרא – זה מה שהתורה באה לצוות:

עד עכשיו הביאו רק שבט לוי קרבן התמיד... אם ככה, באה התורה ומצוה אותנו צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כאן הציווי הוא לכל ישראל. 




מה מגן עלינו מפני מלחמה? - קרבנות?!>>>לקריאה לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏