אל תחשוב שהבנת...

 

הפרשה פותחת במצוות פרה אדומה:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל".

פרשת פרה אדומה, משמשת כסמל, למצוות שנקראות בשם 'חוקים'.

ישנם מצוות שנקראות בשם 'עדויות', ישנם מצוות שנקראות בשם 'משפטים' וישנם מצוות שנקראות בשם 'חוקים'.

 

מצוות שנקראות בשם 'עדויות' - הם כמו למשל שבת – בשמירת השבת אנחנו מעידים, שהקב"ה ברא את העולם בששת ימי המעשה, "וביום השביעי שבת וינפש".

אותו דבר מצות הפסח – אכילת מצה בפסח...

 

מצוות שנקראות בשם 'משפט' - אלו המצוות שההיגיון מבין אותם, כמו למשל: 'לא תרצח'... 'לא תגנוב'...

 

מצוות שנקראות בשם 'חוק' - מצוות ללא הגיון. כמו פרה אדומה, איסור אשת אח ושעיר המשתלח...

 

בתורה, מצאנו בנפרד את המילה 'חוק', ומצאנו בנפרד את המילה 'תורה'.

למשל, מצאנו לגבי הפסח, שנאמר (שמות יב, מג): "זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח..." מצאנו במקומות מסוימים שנאמר 'תורה' , כדכתיב (ויקרא ז, לז): "זֹאת הַתּוֹרָה לָֽעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַֽחַטָּאת וְלָֽאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִֽים" – מופיע המילה 'תורה', בסמוך למצווה...

 

שילוב של תורה וחוקה נמצא רק פעם אחת בתורה כאן בפרשה שלנו, שנאמר (יט, ב): "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה..." מצות פרה אדומה, משמשת כחוקה, כנגד כל התורה כולה...

כך מבאר השפתי חכמים, שזה המיוחד במצווה הזאת, שבה נאמר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, ולא נאמר 'זאת חוקת הפרה' ... כיון שהמצווה הזאת היא סמל, לגבי כל המצוות שהם בבחינת חוקה, בתורתנו הקדושה.

 

 

אומר רש"י - זאת חקת התורה:

לפי שהשטן ואמות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה.

 

אומר המדרש במדבר רבה, פרשה יט, אות ה:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, דִּכְתִיב בָּהֶן חֻקָּה, אֵשֶׁת אָח, וְכִלְאַיִם, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. 

אֵשֶׁת אָח, דִּכְתִיב (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ וגו', וּבְלֹא בָנִים (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. וּכְתִיב בְּעֶרְוַת אֵשֶׁת אָח (ויקרא כ, כב): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי. 

וְכִלְאַיִם (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, וְסָדִין בְּצִיצִית מֻתָּר, וּכְתִיב בֵּיהּ חֻקָּה (ויקרא יט, יט): אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. 

שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא טז, כו): וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָֹּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל הָאֲחֵרִים, וּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא טז, לד): וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם. 

פָּרָה מִנַּיִן, דִּתְנַן כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהִיא גוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.

 

אומרת הגמרא (מסכת יומא סז, ב): 

ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תוהו הם תלמוד לומר (ויקרא יח-ל): אני ה' - אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן!.

 

המצווה של חוקת התורה, שזו מצות פרה אדומה, אף אדם לא יודע את טעמה האמיתי, טעמים רבים נאמרו במצווה הזאת (ישנו ספר שלם שכתב אותו האדמו"ר מסלונים ושם הוא מביא טעמים על פרשת פרה אדומה).

 

אבל טעמה של פרה האדומה האמיתי, יודע רק אחד – משה רבינו, שנאמר: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה..." רק אתה יודע טעמה של פרה אדומה, וחוץ ממך, אף אחד לא יודע טעמה.

 

כותב המגיד מדובנא בספרו:

אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי... אמר שלמה המלך, שככל שהוא ניסה לחקור אחר טעמה של פרה אדומה, ככה ההבנה התרחקה ממנו עוד יותר.

 

משל למה הדבר דומה:

 אדם רוצה ללכת ברגל מכאן ועד מצרים... יש לו ללכת 1000 ק"מ. גם אם הוא הולך 10 ק"מ ביום, בסופו של מסלול, הוא יגיע...

 

אמר שלמה המלך אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי – ככל שאני הולך, היא הולכת יותר רחוק ממני.

אומר ה'כתב סופר' בספרו -  אמר שלמה המלך – אחרי שניסיתי להבחין טעמה של פרה אדומה, הבנתי שגם שאר המצוות מתחילות להתרחק ממני...

 

גם שחשבתי שאני מבין התברר לי שכלל לא הבנתי...

מה הקשר בין משה לר' אליעזר>>>לקריאה לחץ כאן