קורח- מה ששלך, שלך!

"משל לפרשת קורח". משה רבינו דוחה את טענתו של קורח במילים: "בוקר ויודע ה' את אשר לו". שאלת השאלה: איזו תשובה נותן להם משה, וכי הם לא ידעו שהקב"ה קבע גבולות?! כיצד קשר משה את בריאת העולם בבקשת קורח להקטיר קטורת?! "משל ונמשל לפרשת השבוע - קורח" המארים שמה ששלך- שלך! ואף אחד לא יוכל לקחת את זה ממך...

מה ששלך - שלך! 


"בוקר ויודע ה' את אשר לו"

 

רש"י מבאר על פי דברי המדרש:

אמר להם משה: גבולות חלק הקב"ה בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב, כן תוכלו לבטל את זו, שנאמר: 'ויהי ערב ויהי בוקר...'.

 

נשאלת השאלה:

איזו תשובה נותן להם משה, וכי הם לא ידעו שהקב"ה קבע גבולות?! כיצד קשר משה את בריאת העולם בבקשת קורח להקטיר קטורת?!

 

 

משל למה הדבר דומה:

 

 בכפר נידח למרגלות הרי האלפים, נפתחה חנות לממכר ציוד לטיפוס הרים. כל אלו שרצו לכבוש את ההרים המתנשאים לגבהים של  4000 מטר ומעלה עצרו שם כדי 'להשלים ציוד' שחסר להם בטרם יגיעו לפסגת ההר – החלום שלהם.

 

החנות הייתה אומנם גדולה ומסודרת, ולא ביישה רשתות גדולות אך המחסור במזון ופרנסה מחד, ובתשתיות כמו חשמל מאידך... אילצו את התושבים – בעלי המקום להסתפק במנורה ניידת אחת לכל החנות.

 

וכך, כאשר הגיע לקוח למחלקה מסוימת בחנות, אחראי המחלקה היה לוקח את המנורה ומאיר את המחלקה שלו על מנת שהלקוח יראה, יבחר וכמובן ישלם...

 

המגוון היה עצום, אוהלים בכל מיני גדלים. ביגוד טרמי וקופסאות איכסון במגוון צורות וגדלים ובכל המחלקות המדפים היו עמוסים בסחורה מגוונת.

 

והנה יום אחד הגיעו שני מטיילים, האחד לבוש בקפידה והשני מרושל - נראה מוזנח משהו... ושרוכי נעליו נמשכו אחריו על הרצפה...

 

הראשון ניגש ישר לעניינים ועבר בין המחלקות השונות, בעוד חברו התימהוני מביט אחריו ועוקב. הוא רואה כיצד מנהלי המחלקות השונות לוקחים את המנורה ורצים איתה ממחלקה למחלקה...

 

אחת המנהלות ניגשה אליו ושאלה בנימוס: "כן אדוני כיצד אוכל לעזור לך?"

 

הוא השיב: "תראי אני צריך אוהל... לא משנה לי כל כך איזה..."

 

המנהלת ניסתה למקד אותו ושאלה: "משנה לך הגודל? אולי תבחר את הצבע?..."

 

"אה... שטויות מה שישי בקור הזה – זה טוב..." הפטיר כמבטל את דבריה.

 

"אין בעיה בא אחרי בבקשה", היא הובילה אותו למחלקה כשהאיזור חשוך ובקושי מואר.

היא הגישה לו קופסה ואמרה לו: "אני בטוחה שזה ימצא חן בעינך!"

 

הוא ניסה לקרוא מה כתוב על הקופסא אך האור היה חלש מדי, הוא פנה אליה ושאל: "אני לא מבין למה את לא מביאה לי את המנורה כשם שהבאתם לחברי?!"

 

השיבה לו המוכרת בנימוס: "אם זה לא משנה לך – למה אתה צריך מנורה?!"...

 

 

זהו המשל והנמשל ברור מאיליו:

 

קורח אמר - "כל העדה כולם קדושים" - אין הבדלי מעמדות כולם זה אותו דבר...

 

לכך אומר לו משה: "בוקר ויודע ה' את אשר לו". הבוקר נועד בשביל שבני האדם יוכלו להבחין בין הדברים השונים, "אם זה לא משנה לך – למה אתה צריך בוקר?!"...

 


כך מסביר לו משה – אמנם אתה חפץ להקטיר קטורת אך הקב"ה מינה את אהרון וכשם שאין באפשרותך להחשיך את מה שה' קבע לבוקר, כך לא תקבל את מה שאינו מיועד לך...



לקשר בין פרשיות קורח, חוקת ובלק>>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏