קורח- מצוות ביקור חולים

"סיפור קצר לפרשת קורח". היכן יש בפרשת קורח רמז לביקור חולים?. "כמה פעמים צריך ללכת לבקר חולה?". האם אדם מכובד חייב במצוות ביקור חולים?" או שזה כמו בהשבת אבידה שזקן ואינה לפי כבודו פטור? "סיפור על רבי אריה לוין" שקיים זאת הלכה למעשה

מצוות ביקור חולים


"אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם".


בגמרא מסכת נדרים ל"ט ריש לקיש לומד מהפסוק הזה: רמז לביקור חולים מן התורה מנין? שנאמר: "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם". 


מבאר רש"י: שבני אדם מבקרין אותן.



נשאלת השאלה:

מנין ההוכחה בזה?


משיבה הגמרא:

אמר רבא: אם כמות כל האדם ימותון אלה – שהם חולים ומוטלין בעריסתן (במיטתם) ובני אדם מבקרים אותם, מה הבריות אומרים: לא ה' שלחני לזה?! 


כלומר מתוך זה שמבקרים אותם כשהם חולים, אפשר לדעת "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה"



מהו שיעור מצוות ביקור חולים?

מובא בגמרא נדרים ל"ט: תניא: ביקור חולים אין לה שיעור.


סבר רב יוסף למימר – אין שיעור למתן שכרה.

אמר ליה אביי: וכל מצוות מי יש שיעור למתן שכרן? והרי למדנו באבות (ב, א): וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת?!


אלא אמר אביי: אפילו גדול אצל קטן – שלא יאמר לא אבקר אלא גדול כמוני.


רש"י והשיטה מקובצת ביארו: 

אפילו גדול אצל קטן, דאם הוא אדם גדול לא יאמר איך אלך אצל קטן ממני ויתחלל כבודי, בזה ודאי אין לזה שיעור, כי אפילו גדול שבישראל יש לו ללכת אצל קטן מקטני ישראל...''.


מקשה השיטה מקובצת:

ומדוע חייבוהו לבקר חולים אפילו אין זה לפי כבודו? הלא מצינו שפטרה התורה את מי שזקן ואינה לפי כבודו ממצות השבת אבידה,  וכן פריקה וטעינה. ומדוע חייבוהו בביקור חולים?!


אלא מתרץ השיטה מקובצת:

מפני שנצטווינו מהפסוק (דברים י"ג, ה): "אַחֲרֵי ד' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" להלך אחר מידותיו של הקב"ה.

כיוון שמצינו שהקב"ה ביקר את אברהם בחוליו שכתוב "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'"  מה הוא ביקר את החולה אף אתה! (סוטה י"ד.)

 


וכמה פעמים צריך לבקר את החולה?

רבא אמר: אפילו מאה פעמים ביום... 




היה יהודי צדיק שקיים את הציווי הזה הלכה למעשה וכך מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל: 


בנו הקטן של אחד מראשוני העובדים בשרות המשטרה בארץ חלה אנושות ונשקפה סכנה לחייו. אבי הילד איש משטרה בכיר, הכיר את רבי אריה וסר אליו על מנת שיתפלל על הנער.


עודדו ר' אריה ואמר: "ישנו רופא גדול בשמים".


והנה באחד מביקוריו של האב בבית החולים ניגשה אליו הרופאה התורנית ושאלה אותו: אמור נא, מיהו אותו זקן הבא לבנך בבית החולים בשעה חמש לפנות בוקר?


האיש נדהם, תחילה חשב שהאחות מבלבלת בין בנו לבין מאושפז אחר במחלקה, גם משהתברר לו שמדובר בבנו - לא ידע מה לענות. 


לאחר זמן נתגלה לו, שהיה זה ר' אריה, אשר מדי יום ביומו פקד את בנו בחוליו והוא לא ידע כלל... (איש צדיק היה)

                                                          

לעשות בלי חשבון - לדבר תורה נוסף>>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏