דקדוק- כללים שונים של ה"א הידיעה

"כללים שונים של הא הידיעה". ה"א הידיעה לפני שם נטוי. "הא הידיעה בצירוף של סמיכות". היכן נציב את ה"א הידיעה לפני הסומך או לפני הנסמך?. האם לפני שם עצם פרטי יש ה"א הידיעה?. והאם יש יוצאי דופן?... נכתב על ידי "הרב פינחס כהן" שליט"א

כללים  שונים  של  ה"א  הידיעה


ה"א  הידיעה  לא  תבוא  לפני  שם  נטוי.  

לדוגמה:

אם אני רוצה לומר הספר שלי - אומרים  סִפְרִי  (ולא  הַסִּפְרִי).

אם אני רוצה לומר העיר שלי אומרים  עִירְךָ  (וְלֹא  הָעִירְךָ)  כיוון שהנטייה עצמה מהווה  סוג  של  יִדּוּעַ.



בצירוף   של  סמיכות - ה"א  הידיעה  תבוא  לפני  הסומך  ולא  לפני  הנסמך.

לכן  אומרים  בֵּית  הַכְּנֶסֶת (לא  הבית  כנסת  ולא  הבית  הכנסת)

חֲדַר  הָאוֹכֶל  (לא  החדר  אוכל,  ולא  החדר  האוכל)  

שׁוּק  הַצּוֹרְפִים (ולא  השוק  צורפים  ולא  השוק  הצורפים).

 


לפני  שם  עצם פרטי לא  תבוא  ה"א  הידיעה

ולכן  אין  לומר:   הָרְאוּבֵן,   הַזְּבוּלוּן,  הַחֵיפָה,  הַצָּרְפַת.



לפני שם עצם פרטי שהפך  לשם עם, שבט או משפחה וכדומה,  תבוא  ה"א  הידיעה

למשל: 

הַשִּׁמְעוֹנִי,  הַזְּבוּלוּנִי,  או  חֲצִי  שֵׁבֶט  הַמְנַשִּׁי,  הַצָרְפָתִי.



ישנם שמות גיאוגרפיים מסויימים, יוצאים  מהכלל  שבראשם  באה  ה"א  הידיעה  

כגון:  

הַכַּרְמֶל,  הַתָּבוֹר, הַקִּישוֹן, הַחֶרְמוֹן  וְהַיַּרְדֵּן  ועוד... 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏