"מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות"?

1. ברגע שנצטוו על בשר וחלב ושחיטת בהמה, לא היה להם כלים לבשל בהם - הכל היה טרף. לכן אכלו מאכלי חלב עד צאת החג.

2. חלב מחמיץ בכלי זהב וכסף, ומשתמר בכלי חרס. לומר שהתורה מתקיימת דווקא באנשים צנועים. אם האדם מרגיש מעצמו זהב או בעל כסף התורה "מחמיצה" אצלו אפילו יהא הוא תלמיד חכם מובהק...

3. המשנה ברורה בסימן תצד ס''ק יב מביא: שהתורה ניתנה בשבת ומכיוון שלא יכלו לבשל בשבת - אכלו מאכלי חלב

4.  משה נולד בז' אדר, והוצפן בבית למשך שלושה חודשים. יוצא איפה שביום ו' סיון. הניחה אותו אימו יוכבד על שפת היאור, ובאותו היום - "חג השבועות" נמצאה לו מינקת שתיתן לו חלב והרי זו אימו יוכבד. "זכר לאותו הנס אוכלים מאכלי חלב".

5. "דבש וחלב תחת לשונך"- דבש וחלב הם רמז לתורה שנמשלה לדבש וחלב. 

שניהם, גם הדבש וגם החלב מסמלים את ההיפוך מטמא לטהור. הדבורה  היא  טמאה למאכל אך היוצא ממנה - דבש הוא טהור.

דם טמא ונאסר לאכילה לעומתו  החלב שמיוצר ממנו - טהור (עפ"י חז"ל דם נעכר נעשה חלב. החלב נוצר מהדם) כך התורה משנה את האדם. התורה הופכת מאגואיזם לאלטרואיזם = מהכל בשבילי - לנתינה לזולת. מהכול שלי - לשום דבר לא שייך לי. מאנוכיות וזולתנות - לתת לשני ללא אינטרס.

6. משה רבנו היה 40 יום בשמים כשעלה להביא את התורה. הגימטריה של המילה חלב אף היא 40. "אוכלים מאכלי חלב בשבועות" לזכר 40 הימים הללו.

7. "הטעם שאוכלים מאכלי חלב ביום מתן תורה" הוא על פי המדרש המובא בספר תורת חיים:

הקב''ה רצה לתת את התורה לעם ישראל אך המלאכים חשקו אף לקבל את התורה. אמר להם הקב''ה: בשעה שהייתם אצל אברהם אכלתם בשר וחלב, מיד הלכו להם בפחי נפש. 

אם כך יוצא שעצם אכילת החלב אצל אברהם אבינו גרמה לנו לקבל את התורה ולכן ביום זה אוכלים מאכלי חלב.

8. מובא בשם הרמ"א שכשם שבפסח אוכלים שני תבשילין (חגיגה ופסח) כך גם בחג השבועות נדרשים לשני תבשילין: אחד בשרי שהוא מצוות החג: "ושמחת בחגך" - ואין שמחה אלא בבשר ויין והשני חלבי.

אלו אם כן הטעמים העיקריים לאכילת מאכלי חלב דווקא בחג השבועות