שבועות - שמות החג וביאורן

"מהם שמותיו הנוספים של חג השבועות"? המקור בתורה לשמותיו של חג השבועות, טעמים שנתנו חז"ל לכל שם מ"חמשת השמות של חג השבועות"... מתאים כפתיחה ל-"שיעור לחג השבועות" או כ- "דבר תורה לשבועות"

  ביאור "השמות של חג השבועות" 


חמישה שמות לחג: 


שבועות, ביכורים, עצרת, חג הקציר ומתן תורה.


1. שבועות - (מלשון שבועה ברבים) שתי שבועות שלנו לה' שלא נחליפנו באחר ושל הקב"ה לבני ישראל שלא ימיר אותם בעם אחר.


טעם נוסף: (מלשון שבוע ברבים) 7 שבועות שסופרים בספירת העומר (כנגד 49 שערי טומאה, חז"ל דימו זאת גם ל-7 נקיים רק מכיוון שחייבים יותר לטהרה, אז 7 שבועות)


2. ביכורים - מהחג הזה ניתן להביא ביכורים עד חנוכה.


3. עצרת - אין שום מצווה ביום הזה מלבד שביתה ממלאכה, בלימוד תורה חייבים כל השנה.


4. חג הקציר - תקופת קציר חיטים, מביאים שתי הלחם.


5. מתן תורה - יום בו נתנה תורה לעם ישראל במעמד הר סיני (בבית הכנסת קוראים בתורה את עשרת הדיברות).



נסביר בקצרה:


חג השבועות, יום השישי בסיון, יום מתן תורתנו - כמה ציפתה הבריאה ליום הנשגב והמיוחד הזה! זהו היום שלמענו נברא העולם, היום שבו נהיה עם ישראל לעם, ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

ביום זה בשנת 2448 לבריאת העולם הופיע הקב"ה בהר סיני לעיני כל ישראל, ונתן לנו את המתנה היקרה, חמדה גנוזה, תורתנו הקדושה.



ומאותה שנה, בכל שנה ושנה מחדש ביום זה חלה אותה הארה מיוחדת של קבלת התורה בלבו של כל אחד ואחד מעם ישראל, ועל כך היא שמחתנו. 


מסופר בגמרא (מסכת פסחים דף סח): על רב יוסף, שהיה מרבה במיוחד באכילה ובשמחה ביום הזה, אמר: "אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא" - אם לא זה היום שגרם לי להגיע למה שאני - כמה "יוסף" יש בשוק... וגם אני הייתי אחד מהם. היום הזה - יום מתן תורתנו, הוא שעושה אותנו נבדלים, מרוממים ומנושאים מכל העמים. אשרנו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו...!



יום זה - מלבד היותו יום מתן תורתנו, יש לו מעלות ומאפיינים נוספים, הבאים לידי ביטוי בשמותיו השונים:


חג הקציר - כמו שנאמר (שמות כג טז): "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה...". בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים מן החיטים החדשים שקצרו "מנחה חדשה", ועושים חג בבית ה'.



חג הביכורים - כמו שנאמר (במדבר כח כו): "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה...". החל מיום זה מתחילה עונת הביכורים: כל אדם שיש לו מטע של פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לוקח מן הפירות הראשונים הגדלים בעץ, שם אותם בטנא, ומביא אותם אל בית ה' בשירה ובזמרה ובהודיה לה' יתברך.



חג השבועות - כמו שנאמר (דברים טז י): "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ". ביום זה מסתיימת "ספירת העומר", שבה סופר כל אחד ואחד מעם ישראל שבעה שבועות החל ממוצאי היום טוב הראשון של פסח, מתוך ציפייה והכנה לקבלת התורה, כפי שעם ישראל ספרו את הימים כאשר יצאו ממצרים וציפו והתכוננו לקבלת התורה.



עצרת - שם זה אינו מן התורה, אלא כך כינו אותו חז"ל. כשם שבחג הסוכות יש "שמיני עצרת" - שמחת תורה, כך לחג הפסח יש יום שמיני - עצרת, שהוא חג השבועות, המהווה המשך ישיר לחג הפסח מבחינת המשמעות, כי ליציאתנו ממצרים מעבדות לחרות בחג הפסח, אין כל משמעות ללא קבלת התורה.



"ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו...!"



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏