במדבר- "להיות לו דירה בתחתונים"

"וורט לפרשת במדבר". מדוע הקב"ה מונה את בני ישראל דווקא בראש חודש אייר? אם חשוב להקב"ה כ"כ למנות את בני ישראל, אז בְ –ב' בניסן היה צריך למנות אותם?, הרי בְ– א' בניסן הייתה השראת שכינה על המשכן, ביום למחרת, ב' בניסן, היה צריך למנות אותם , למה המתינו שלושים יום?! ביאור נפלא של השפתי חכמים, והמהר"ל ב'גור אריה'...

"להיות לו דירה בתחתונים"


המנין בפרשת במדבר, נעשה בראש חודש אייר - "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר".


זאת אומרת, המנין הזה, שמופיע כאן בפרשה, נעשה קצת יותר מחצי שנה מהמנין הקודם.


המנין הקודם של בני ישראל נעשה, כאשר משה רבינו ירד מן ההר, ביום הכיפורים, עם הלוחות בידו, מבשר לעם ישראל שחטא העגל נמחל, והקב"ה מוכן להחזיר את שכינתו בחזרה, כאן, לעולם הזה, וכל אחד ואחד  נצטווה להביא תרומות למשכן (שמות כה, ד): "וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים..." מעבר לזה, נידרש מכל אחד, תרומה של מחצית השקל.


ממחצית השקל הזה, נעשו האדנים למשכן.

 

באדנים למשכן, כתוב בתורה: "...מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'".

כשגמרו לתת את מחצית השקל , נאמר בפרשת פקֹודי , שסך כל התרומות שנתרמו ממחצית השקל היו – (שמות לח, כה): "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ".


ממשיכה התורה ואומרת -  "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים".

יש לך מנין מדויק של האנשים מבן עשרים שנה ומעלה.

 

באמצעות מחצית השקל , קיבלת את המנין המדויק של עם ישראל - שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים - זה המנין.

 

הקב"ה בא, ומצווה את משה רבינו, קצת יותר מחצי שנה מאוחר יותר, לחזור ולמנות את בני ישראל.

 

שואלים כאן המפרשים:

למה זה נעשה דווקא בראש חודש אייר? אם חשוב להקב"ה כ"כ למנות את בני ישראל, אז בְ –ב' בניסן היה צריך למנות אותם.


בְ – א' בניסן הייתה השראת שכינה על המשכן, ביום למחרת, ב' בניסן, היה צריך למנות אותם , למה המתינו שלושים יום?!

 

השפתי חכמים, וה'גור אריה' של המהר"ל, שניהם עונים את אותה תשובה:

הקב"ה השרה את שכינתו בראש חודש ניסן. והשכינה הפכה להיות 'כדיירת קבע' כאן בעולם הזה רק לאחר שלושים יום.

 

הראיה לכך מובאת במסכתות בבא בתרא ונדרים:

אדם שהדיר עצמו מתושבי העיר ואמר: "אני לא רוצה ליהנות מתושבי העיר" – אסור לו ליהנות מתושבי העיר.

אבל אם באו דיירים חדשים לעיר, ועדיין לא גרו שם שלושים יום, מותר לו ליהנות מהם. כי תושב העיר נחשב תושב, רק לאחר שלושים יום. זוהי הלכה מפורשת בשולחן ערוך (בהלכות קימחא דפיסחא) .

 

לכן לאחר 30 יום בא' באייר הקב"ה הפך להיות 'דייר של קבע' ומיד מנה את בני ישראל...

(מתוך "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת במדבר)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏