במדבר- המבדיל בין אור לחושך

"דרשה קצרה לפרשת במדבר". "מה מייחד את חומש במדבר"? - ביאורו של הרמב"ן תוך סקירה על המהו של ספר במדבר. בנוסף המדרש אומר: וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר - מה הקשר?! ביאורו של הספר יפה תואר בהקשר למנין בני ישראל פעמיים בחומש זה...

המבדיל בין אור לחושך


פרשת במדבר מתחילה את החומש הרביעי.


הרמב"ן כדרכו בקודש, בכל אחד ואחד מהחומשים, מסביר את הדבר המייחד את החומש הזה.

 

כותב הרמב"ן: 

אחר שביאר תורת הקרבנות בספר השלישי, התחיל עתה לסדר בספר הזה המצוות שנצטווו בעניין אוהל מועד.

וכבר הזהיר על טומאת מקדש וקדשיו לדורות, ועתה יגביל את המשכן בהיותו במדבר, כאשר הגביל הר סיני בהיות הכבוד שם.

צווה: "והזר הקרב יומת" (במדבר א נא), כאשר אמר: "כי סקול יסקל" (שמות יט יג).

וצווה: "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (במדבר ד כ), כאשר הזהיר שם: "פן יהרסו אל ה' לראות" וגו' (שמות יט כא).

וצוה: "ושמרתם את משמרת הקדש, ואת משמרת המזבח" (במדבר יח ה), כאשר אמר שם: "וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו" וגו' (שמות יט כב), "והכהנים והעם" וגו' (שמות יט כד).


והנה צווה איך תהיה משמרת המשכן וכליו, ואיך יחנו סביב: "ויעמוד העם מרחוק". והכוהנים הניגשים אל ה' – איך יתנהגו בו בחנותו, ובשאת אותו, ומה יעשו במשמרתו.

והכל מעלה למקדש וכבוד לו, כמו שאמרו: אינו דומה פלטרין של מלך שיש לו שומרים, לפלטרין שאין לו שומרים.


והספר הזה כולו במצוות שעה שנצטוו בהם בעמדם במדבר, ובניסים הנעשים להם, לספר כל מעשה ה' אשר עשה עמהם להפליא. וסיפר כי החל לתת אויביהם לפניהם לחרב, וצווה איך תחלק הארץ להם.


ואין בספר הזה מצוות נוהגות לדורות, זולתי קצת מצוות בענייני הקרבנות שהתחיל בהן בספר הכוהנים, ולא נשלם שם, והשלימן בספר הזה.

 

הרמב"ן עומד על החומש הזה, ועל המייחד אותו.


כותב הרמב"ן, שרוב הספר, מדבר על מה שאירא לעם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, וזה מה שאנחנו נמצא לפנינו בפרשיות שנמצאות כאן בחומש הזה.

 


במדרש בראשית רבה (פרשה ג, אות ה') – מציינים חז"ל, שהמילה 'אור', מופיעה חמישה פעמים בכל מיני וריאציות:

אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ. וַיְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ

 

שואל הספר יפה תואר:

מדוע "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ" זה כנגד ספר במדבר?

 

ומשיב היפה תואר:

בפרשת במדבר יש את המניין של יוצאי מצרים, ובפרשת פינחס יש את המספר של יוצאי הארץ. שני מניינים אלו מבדילים בין אלה שיצאו ממצרים, לבין אלה שנכנסו לארץ.


והיות וישנה ההבדלה בין אלה שיצאו ממצרים – יציאה מהחושך תועבת מצרים... לבין אלה שנכנסו לארץ ישראל – אורה של עולם...


וזה רמוז בפסוק: וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר (=באי הארץ) וּבֵין הַחשֶׁךְ (יוצאי מצרים)...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏