מגילת רות- ההבדל הוא בצימאון!

"דרשה קצרה במגילת רות". מה ראתה נעמי לקבל לבסוף את רות כלתה? "במה שונה היהודי מן הגוי?". ביאור נפלא של הרב ברוך רוזנבלום להבנה שכשיש צימאון והשתוקקות – זהו סימן שאתה יהודי!

ההבדל בין יהודי לגוי זה הצימאון

 

בחג השבועות קוראים את מגילת רות.

רות וערפה שתי אחיות, בנותיו של מלך מואב. הן באו מבתי עשירים, ופוגשות במחלון וכליון, שהיו בניו של אלימלך, שהיה גדול הדור (כך כתוב בחז"ל, שהוא היה אדם גדול מאוד, שלא יכל לעמוד בניסיון שכל העניים צרו עליו, כדי לבקש ממנו תרומות, לכן הוא עזב למואב).

 

בספרי הקבלה כתוב, שאלימלך ראה ברוח הקודש, שממואב עתיד לצאת משיח, והוא ידע שיש לו חלק בזה...  "אלימלך" = אלי-מלך - אליי תבוא המלוכה. הוא ידע שממנו יצא מלך המשיח כפי שאכן קרה שממנו יצא דוד המלך.

 

אומר בעל הטורים על הפסוק בספר שמות ב,א: "וילך איש מבית לוי"

וילך איש. ב' במסורה. הכא ואידך וילך איש מבית לחם יהודה ע''י הליכה זו בא גואל הראשון. אותה הליכה יבא הגואל האחרון שהוא משיח בן דוד.

 

נסביר:

בחומש שמות נאמר: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי" – הביא את משה רבינו, גואלם של ישראל...

במגילת רות "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" – הביא את דוד מלכא משיחא!

 

בניו של אלימלך התחתנו עם נשים נוכריות (רות וערפה לא התגיירו בכלל). לאחר שמחלון וכליון מתו, רות וערפה היו שתי אלמנות צעירות.

 

אומרת להן נעמי שאף היא הייתה כבר אלמנה– לכו בחזרה לבית אביכן ... "למה אתן צריכות אותי?!"

 

נעמי דיברה דברים של טעם (שהרי עדיין לא נפסקה הלכה של "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואביה") אמרה להם נעמי – גם אם אתן תתגיירו, אף יהודי לא יתחתן איתכם, אתן תשארנה אלמנות עד יום מותכן... אין לכם סיכוי להיכנס לכרם ישראל!

מה גם שאין לי כסף, הכול הלך לאבדון... אם תבואו איתי, אתן תצטרכו לאסוף כסף... מה אתן צריכות את זה?! אבא שלכם מלך מואב! מה אתם צריכים את הצרה הזאת?!

 

ערפה מקבלת את הדברים, נושקת לחמותה והולכת: "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ...".

 

ישנו פסוק, ששכנע את נעמי, שבאמת רות מתכוונת ברצינות: "וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".

 

המדרש רות רבה, פרשה ב, אות כב:

וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ (רות א, טז), מַהוּ אַל תִּפְגְּעִי בִי? אָמְרָה לָהּ לֹא תֶחֱטָא עָלַי, לָא תִסְּבִין פְּגָעַיִךְ מִנִּי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, מִכָּל מָקוֹם דַּעְתִּי לְהִתְגַּיֵּר, אֶלָּא מוּטָב עַל יָדֵךְ וְלֹא עַל יְדֵי אַחֶרֶת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה נָעֳמִי כָּךְ הִתְחִילָה סוֹדֶרֶת לָהּ הִלְכוֹת גֵּרִים, אָמְרָה לָהּ בִּתִּי אֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ לְבָתֵּי תֵּיאַטְרָאוֹת וּלְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. אָמְרָה לָהּ, אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ. אָמְרָה לָהּ בִּתִּי אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָדוּר בְּבַיִת שֶׁאֵין שָׁם מְזוּזָה. אָמְרָה לָהּ, בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי, אֵלּוּ עֳנָשִׁין וְאַזְהָרוֹת. וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, שְׁאָר מִצְווֹת.

 

כששמעה זאת נעמי, אמרה לה – אם ככה, את יכולה לבוא איתי!

 

נשאלת השאלה:

מהו המושג של - וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ?

 

כשהיא ראתה את הצימאון של רות ... אמרה לעצמה: "אם ככה, יש לה תכונות של יהודיה!".

 

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין עו, ב:

אמר רב יהודה אמר רב המשיא את בתו לזקן והמשיא אישה לבנו קטן והמחזיר אבידה לכותי נכרי עליו הכתוב אומר (דברים כט-יח): "למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו"

 

אומר רש"י - רוה. עובדי כוכבים ששבעים ואינן צמאין ליוצרם צמאה זו כנסת ישראל שצמאה ותאיבה ליראת יוצרה ולקיים מצותיו.

 

כשיש צימאון והשתוקקות – זהו סימן שאתה יהודי!

 

זה בעצם מה שמבדיל יהודי מגוי...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏