נביא- "ארון ברית ה' וקדושתו"

ההתעסקות בארון ברית ה' וההשפעה של הארון על הסובבים אותו. מה היה מונח בקודש הקדשים? איסור הזילזול בארון ברית ה' - וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ... שמואל א' פרקים ד-ה. מתוך שיחה של הרב ברוך רוזנבלום...

"ארון ברית ה' וקדושתו"


בתחילת ספר שמואל מסופר, שעם ישראל יצא למלחמה כנגד הפלישתים...


בתחילת המלחמה, מתים 4000 איש... 


כך אומר הנביא בפרק ד':

וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ: {ג} וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים איך יכל להיות ש-4000 איש נהרגים במלחמה?! חייבת להיות לכך סיבה ... נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ {ד} וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים חָפְנִי וּפִינְחָס.



אומרת התורה {דברים  י, א} - בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ.


כותב רש"י - בעת ההוא. לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי פסל לך, ואחר כך ועשית לך ארון עץ, ואני עשיתי ארון תחלה, שכשאבוא והלחות בידי היכן אתנם. ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחלה ואחר כך ארון וכלים, נמצא זה ארון אחר היה. וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה.


הקב"ה אומר למשה רבינו לעשות ארון עץ ... ומה שמו בו?

את שברי הלוחות, שנשברו בי"ז בתמוז , ובכ"ט לחודש אב, שמו אותם בתוך ארון העץ הזה.


משה רבינו עלה למרום, וחזר ביום הכיפורים עם הלוחות השניות ... ואיפה הוא שם את הלוחות השניות? שם בתוך ארון העץ הזה.


עד מתי?

עד שבנה בצלאל את הארון  ... עד ראש חודש ניסן, שבו נכנך המשכן ... לקח משה רבינו את הלוחות שהוריד ביום הכיפורים, ושם אותם בארון שבנה בצלאל .



אומרת התורה {פרשת בהעלותך י, לג} - וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה .


אומר רש"י - וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים. זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חניה.


עם ישראל יוצא למלחמה, ורואה ש- 4000 איש נהרגים ... החליטו לעשות מעשה – פעם ראשונה ואחרונה, שהוציאו איתם את הארון, ובתוכו הלוחות ועליו הכרובים , ואיתם ביחד חָפְנִי וּפִינְחָס .


עם ישראל בטוח, שאם יש להם את הארון - יֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ!


{ה} וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ: {ו} וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה: {ז} וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: {ח} אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.

פעם ראשונה שנחשפו הכרובים לעין כל!


מוציאים אותם מתוך משכן שלֹה ... מרימים את הפרוכת, ומוציאים את הארון עם  הכרובים לקרב!


אמרו הפלישתים – מלחמה זו מלחמה ... נלחמים עד הסוף ... {י} וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי {יא} וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס – הפלישתים לוקחים את הארון, עם שתי לוחות הברית ועם הכרובים...

{יב} וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא ...


אומרים חז"ל – אמר שאול – "מה, ארון הברית עם הלוחות שנתן הקב"ה למשה רבינו, יחזיקו את זה פלישתים?!"


רץ שאול ישר לתוך המערכה, וחטף את הלוחות מהארון, כאשר בארון מחזיק, לא פחות ולא יותר, גולית בנה של ערפּה ... וחז"ל דורשים עליו {בראשית מט, כז} בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף – כמו זאב שנכנס לטרוף כבשים... לא עושה חשבון  - רץ אל תוך המערכה, חוטף את הלוחות, וחוזר בחזרה למשכן שלֹה!


וחז"ל מונים, כמה ניסים שנעשו לו באותו היום...


הלוחות חזרו בחזרה למשכן שלֹה ... מניחים אותם בחזרה, בתוך הארון עץ שעשה משה, והארון שעשה בצלאל עם הכרובים, נמצאים בידי הפלישתים.

הפלישתים נהגו בהם כבוד ... מה הם עשו?

לקחו את הארון הזה,  והביאו אותו אל בֵּית דָּגוֹן.


בֵּית דָּגוֹן, אומרים המפרשים, היה פסל שמחציו ומעלה היה נראה כמו איש, ומחציו ומטה כמו דג.


{ג} וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ {ד} וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו – הדג נישאר, אבל הראש והזרועות נפלו...


כאן הם הבינו, שזה לא כבוד הארון, לשים אותו ביחד עם הפסל שלהם ... ולכן הקב"ה העניש את הפסל שלהם...


אומר המלבי"ם - ויקחו משם לקחוהו ויביאו אותו אל בית דגון בחשבם כי דגון אלהיהם נצח לאלהי ישראל, ובמדרש ר' יוחנן אמר כבדוהו, אמרו זה אלוה וזה אלוה יבא אלוה וישרה  אצל אלוה, רשב''ל אמר כך יהיה שכרו? (רצה לומר ומדוע נענשו) אלא אמרו זה נוצח וזה נצוח יבא נצוח וישתעבד לנוצח.

על זה הוא נענש, שנפל ראשו וזרועותיו...


ממשיך הנביא - {ו} וַתִּכְבַּד יַד ה' אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם (בעפלים) בַּטְּחֹרִים אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ.


מה זה "בעפלים"?


כותב הספרי בפרשת בהעלותך:

הקב"ה הכה אותם, כאשר הם היו יושבים בבית הכיסא, שהיה נמצא מחוץ לבית , בשדה ... היו באים עכברים מלמטה , ונכנסים לתוך המעיים שלהם, ושומטים החוצה אותם!


שואלים חז"ל:

למה מגיע להם העונש הזה? הרי הם אמרו - מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה ... הם נתנו כבוד לארון ...


מתרצים חז"ל:

נכון שהם נתנו כבוד לארון ... אבל זה לא נגמר כאן, כי חלק מהם זלזלו בכבודו של הארון, כי חלק אמרו - אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר .

אומר המדרש – צדיקים שבהם היו אומרים - מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה, והרשעים שבהם אמרו - הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר – הקב"ה נתן כבר את כל המכות במדבר, אין כבר שום דבר, במה להכות אותנו.


אמר הקב"ה – אין לי במה להכות?! חייכם, שאתן לכם מכה מיוחדת – הביא להם את העכברים, ששמטו להם את המעיים.


באו הפלישתים ואמרו – אהה, זה בגלל שאנחנו מתפנים בשדה...

כל אחד קנה דלי, והיה עושה את צרכיו בתוך דלי...


אומרים חז"ל – העכברים היו באים, נכנסים לתוך הבתים ובאים לתוך הספלים ואומרים להם – היה עכבר בא ואומר לספל – אני שלוחו של מי שאמר והיה העולם, ואתה ברייתו , תן כבוד למי שבראך ... והיה הספל נבקע , העכבר היה עולה מן התהום ושומט את בני-מעיו.

 

העיר הזאת החליטה, שהיא לא עומדת במעמסה הזאת, והחליטו להעביר את הארון הלאה ... 


להיכן שלחו אותו? - לגת.


איך שהארון הגיע לגת, גם שם התחילו לסבול ממכת העכברים , ולא רק שהתחילו לסבול ... שם סבלו רק המבוגרים, ובגת כתוב מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל – גם הקטנים התחילו לסבול !

ראו את זה אנשי גת, אמרו – רבותי, זה לא בשבילנו ... בבקשה להעביר את זה הלאה...


"תושבי עקרון, תתכבדו בבקשה בהחזקת הארון" ... {י} וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי...


באותו רגע שהגיע הארון לעקרון, התחילו למות שם אנשים...


אומר הנביא {ו, א} וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים: {ב} וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן יְהוָה הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ – אף אחד לא יכל לשאת את הייסורים האלה, בשביל מה להחזיק את הארון הזה ?! תשלח אותו בחזרה לערי ישראל!


{ג} וַיֹּאמְרוּ אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם אָז תֵּרָפְאוּ וְנוֹדַע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם: {ד} וַיֹּאמְרוּ מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה (עפלי) טְחֹרֵי זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם – יצרו מעיים מזהב ועכברים מזהב ... שמו אותם ביחד בארון – הנה ריבונו של עולם, זה מה שקיבלנו ממך, הבנו שבזה חטאנו ... 'במה שחטא בו נתכפר'... בבקשה...


פלא מופלא מה שאומרת הגמרא {מסכת יומא נב, ב} -  אתה יודע מה היה מונח בקודש הקדשים?

והתניא משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל...



כותב האר"י הקדוש (שער הפסוקים) – מעשה אבות סימן לבנים - בוא ותראה ... הראשון  שלקח את שרה אמנו, והחזיק אותה תחת ידו, היה אבימלך, שהיה מלך פלישתים. 


במה הקב"ה העניש אותו?


נאמר בתורה (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם...


אומרים חז"ל, שנעצרו ונסתמו כל הנקבים אצל פלישתים. אנשים לא יכלו לעשות צרכיהם, נשים לא יכלו ללדת... 

אמר אבימלך לאברהם – "מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי".


אומר רש"י - מעשים אשר לא יעשו. מכה אשר לא הרגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם.


אמר הקב"ה לאבימלך – תחזיר את שרה, ואברהם יברך אותך, ותחזור חזרה כבתחילה ...

החזיר אבימלך את שרה, והקב"ה פתח בחזרה את כל הנקבים של הפלישתים .

אומרת התורה, שברגע שהוא שיחרר אותה, נאמר {בראשית יט, טז} וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ ...


אומר רש"י - בעבורה. נתן לו מתנות.


אומר האר"י הקדוש – מעשה אבות סימן לבנים - כמו שאבימלך לקח את שרה, וע"י זה עצר הקב"ה את כל הנקבים שלהם, ולאחר מכן שיחרר את שרה והביא מתנות... אותו הדבר נעצר כאן אצל הפלישתים... הם לקחו את הארון, קיבלו מכה בעפלים ... באו עכברים ואכלו את המעיים שלהם... הם לא יכלו לצאת לנקבים... 


הם שיחררו את הארון, ומה הם שיחררו ביחד איתו?

חמישה עכברי זהב וחמישה עפֹלי זהב ... בדיוק כמו שהיה אצל אבימלך ושרה.



הם לקחו את הארון ... עשו עגלה חדשה , ואליה צירפו שתי פרות מניקות . פרות שמעולם לא נשאו בעול ... כל זה היה, כדי לראות אם העגלה תלך או לא ... שמו עליהם את העכברים והעפלים , ואמרו לפרות "תתחילו ללכת".


אומרים חז"ל – תראה איזה נס ... כפול ומכופל  - עגלה חדשה ... פרות מיניקות ... שולחים עליהם ארון במעלה בית-שמש, שהם לא מכירות את הדרך בכלל ... והפרות לא רק שהלכו, אלה סובבו את הראש אחורנית , כמו שבני קהת נושאים את הארון ... 


אומרת הגמרא {מסכת עבודה זרה כד, ב} -  {שמואל א ו-יב} וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' מאי וישרנה א''ר יוחנן משום ר''מ שאמרו שירה ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה ... הפרות סיבבו את ראשם אחורנית, כדי שראשם לא יהיה אחורה לכיוון הארון.


ומאי שירה אמרו? 


א''ר יוחנן משום ר''מ {שמות טו-א} אז ישיר משה ובני ישראל ור' יוחנן דידיה אמר {ישעיה יב-ד} ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו וגו'. ור''ש בן לקיש אמר מזמורא יתמא {תהילים צח-א} מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו ר' אלעזר אמר {תהילים צט-א} ה' מלך ירגזו עמים ר' שמואל בר נחמני אמר {תהילים צג-א} ה' מלך גאות לבש ר' יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים רב אשי מתני לה להא דר' יצחק אהא {במדבר י-לה} ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ישראל מאי אמרו אמר ר' יצחק רוני רוני השיטה וכו'.


אמרו – אם הפרות לא תלכנה, כיון שיש להם ילדים ... אבל אם הם ילכו, זה סימן שהארון נושא את נוסעיו – הארון הוא זה, שלוקח את הפרות, ולא הפרות הם אלו שלוקחות את הארון!


רבותי, הפרות הולכות, וכל הדרך שרות  ... הם עולות במעלה בית שמש ... {יג} וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק ... מה זה קְצִיר חִטִּים?


זה עכשיו, ימי קְצִיר חִטִּים ... אנחנו עוד מעט נקרא מגילת רות ... ימי קְצִיר חִטִּים – חג השבועות.


{יג} וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת – "אהה, הארון חוזר, אחרי שבעה חודשים שהוא לא היה כאן !!! "

ראיתי שבעל-הטורים כותב דבר פלא...


כתוב כאן בפסוק {ז} וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל...


כותב בעל הטורים {בראשית לג, יג}- עלות. ה' במסורה דין ואידך (ש''א ז') פרות עלות ב''פ. ובדוד מאחר עלות הביאו. ואידך ובחקו ישא עלות ינהל. ארז''ל דוד המלך ויעקב היו מרחמין על הצאן והיו מרעין אותן במרעה רך וז''ש כאן עלות ובדוד מאחר עלות הביאו ומה היו עושים כרועה עררו ירעה.


אומר בעל הטורים – דע לך, ששתי הפרות האלה, היו דוגמת הפרות אצל יעקב אבינו  ואצל דוד המלך. הפרות ששלחו פלישתים, הם מאותו סוג.


נחזור לדברי הנביא:

הפרות עולות במעלה בית-שמש ... {יג} וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת ... {יט} וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה...


חמישים אלף ושבעים איש מתו, בגלל שהארון עבר בבית שמש, והם הסתכלו עליו... 


נביא כמה מדברי רבותינו, מה מונח בזה:

באה הגמרא {מסכת סוטה לה, א-ב} ואומרת - רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו שבעה חודשים לא היה ארון הברית ... קדו קידה קצרה כלפי הארון, והמשיכו לקצור וחד אמר מילי נמי אמרו לא רק שהם המשיכו לעבוד, הם גם התבטאו במילים מאן אמריך להא דאימריית ומאן אתא עלך דאיתפייסת  אמרו – מי הכעיסך כשכעסת ולא הצלת את עצמך מהשבי, ומי בא עליך כשנתפייסת 

אמרו לאהרון – תגיד, איך יכל להיות שהלכת בשבי? ומה קרה עכשיו, אחרי שבעה חודשים חזרת?!


{שמואל א ו-יט} ויך בעם שבעים איש וחמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין

 

פלא מופלא ... איך אפשר להבין דבר כזה?!

אנשים רואים את ארון הברית שנלקח במלחמה עם הפלישתים ... מה הם עושים?!

קדים קידה קלה, וממשיכים לקצור...


תארו לכם בן-אדם עובד בתור צבעי... צובע את הקירות בקופת-חולים... פתאום מגיע גדול הדור!

"בוקר טוב כבוד הרב!"  וממשיך לצבוע!


אותו דבר כאן –  קדו קידה, והמשיכו לקצור! הייתכן?!

לקב"ה הייתה תביעה עליהם...


אומר המדרש בבראשית רבה , פרשה נד , אות ד: 

רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא לָמָּה לָקוּ אַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַלִּיזִין בָּאָרוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ תַּרְנְגָלְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם אָבְדָה הָיָה מְחַזֵּר עָלֶיהָ כַּמָּה פְּתָחִים לַהֲבִיאָהּ וַאֲרוֹנִי בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים וְאֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִים בּוֹ, אִם אֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִין עָלָיו אֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלָיו (תהלים צח, א).



שואל היפה תואר על המדרש – מאיפה אתה יודע שזה היה הולך? 

 

תאר לך, מרגל נופל בידי האירנים ... אז תשלח שליח?! אתה יודע שעם האירנים, אין לך מה לדבר בכלל! אז למה לשלוח שליח?!


אומר היפה תואר – הם אפילו לא ניסו!

כאן הם קיבלו טחורים , כאן עפולים ... היית בא ומבקש מהם את הארון, הם היו נותנים לך בשמחה!!!


אף אחד לא ביקש, אף אחד לא השתדל, ועל זה הייתה התביעה!

 

בתנא דבי אליהו פרק יא כתוב דבר עוד יותר נורא – כשסרני הפלישתים ליוו את העגלות החדשות, עם שתי הפרות, הם כיסו את הארון עם מכסה משום כבודו .

אלפיים אמה לפני שהגיעו לבית-שמש, הם הורידו את הכיסוי ואמרו "בואו נראה ... הנה מרחוק כבר יש קוצרים... 

בואו נראה מה הם עושים, כאשר הם רואים את הארון..."


הם ציפו, שברגע שכל אחד יראה את הארון, כל אחד ייקח את הבגדים שלו, ויכסה בהם את הארון, כדי שלא יהיה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ!


"אנחנו הפלישתים מכסים את הארון ... היהודים שמצווים על כך, על אחת כמה וכמה".


אומרים חז"ל במדרש – ובגדיהם של הקוצרים היו נמצאים שם...

הקוצרים לא באו לעבודה עם "חקי" , הם באו עם בגדים יפים!


בעבודה הם היו מורידים את הבגדים היפים, ושמים בגדי עבודה ... אז מה הם היו צריכים לעשות?


לקחת את הבגדים היפים שלהם, ולכסות את הארון!

 

אף אחד לא כיסה את הארון... אמרו "שלום"...קדו קידה קלה... והמשיכו לקצור!

כותב התנא דבי אליהו – באו הפלישתים ולקחו להם את כל הבגדים !

 

מלמדים אותנו רבותינו על מה העונש:


אומרים חז"ל במדרש (במדבר רבה, פרשה ה, אות ט):

תֵּדַע  מֵאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ו, יט): וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם וגו', מַהוּ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'?


רַבִּי לֵוִי אָמַר נִכְפְּפָה הַיְרִיעָה שֶׁעַל הָאָרוֹן וְרָאוּ בוֹ... 


אז מה היה העוון?


{כ} וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ – הסתכלו על הארון, ואותם מאנשי בית-שמש שהסתכלו בארון, מתו.

 

אומר המדרש {במדבר רבה, פרשה ד, אות כ} - אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים, וְכִסְּבוּרִין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם קָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם כָּתַב בָּהֶן דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַח וּבְרָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: קְטֹרֶת וְאָרוֹן. קְטֹרֶת שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הַקְּטֹרֶת, עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְעַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ עֲדַת קֹרַח, וְעַל יָדוֹ נִצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, לְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלָה גְדוֹלָה בַּקְּטֹרֶת שֶׁנִּצְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יב יג): וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וגו'. אָרוֹן, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הָאָרוֹן, הוּא הִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים, הוּא הָרַג בְּאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, הוא הָרַג לְעֻזָּא, לְכָךְ כָּתַב בּוֹ בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין קְטֹרֶת וְאָרוֹן הוֹרְגִין אֶלָּא עֲוֹנוֹת הוֹרְגִין. בַּמֶּה בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּבָנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ד ה): וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר וגו' יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי וּנְתַנְאֵל וגו' פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏