בחוקותי- הקללות וחורבן בתי המקדש

חוקותי, שיקראו אותם לפני חג השבועות?. "מה ההבדל בין הקללות בפרשת בחוקותי לאלו שבפרשת כי תבוא"?. כיצד הקללות של פרשת בחוקותי, קשורות לבית ראשון והקללות שכתובות בפרשת כי-תבוא, קשורות לבית שני?. ביאור נפלא ל - "הכנה לחג השבועות", וב- "הכנה לראש השנה"...

הקללות וחורבן בתי המקדש


הגמרא במסכת מגילה לא, ב מביאה את תקנת עזרא:

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כוהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה.

 

 

ישנם גם הגבלות בעצירה באמצע הקללות, כפי שהגמרא במסכת מגילה מביאה:

בקללות שבמשנה תורה, שנמצאות בפרשת כי-תבוא, אפשר להפסיק באמצע ולתת עליה לעוד מישהו, ואילו בקללות שמופיעות בפרשת בחוקותי, אסור להפסיק, כיון שהקללות שבפרשת בחוקותי, נאמרו מפי הקב"ה, ואילו הקללות שנאמרו בפרשת כי-תבוא, משה רבינו אמרן ברוח הקודש.

 

הרמב"ן מבאר (על פי הזוהר בפרשת כי-תבוא):

שיש לחלק את הקללות לשתי תקופות - הקללות שמופיעות בפרשת בחוקותי, אלה קללות ששייכות לתקופת בית ראשון.

ואילו הקללות שנמצאות בפרשת כי-תבוא, שייכות לתקופת בית שני, עד לתקופה שלנו.

 

היות ובית ראשון (יומא) נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים לכן נאמר בפרשת השבוע שלנו - בחוקותי: "וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם" - זאת אומרת שהייתה כאן עבודה זרה, והרי הקב"ה אומר שהוא ישמיד את כל העבודה זרה.

 

אומר הרמב"ן – לא רק, שכל הקללות שמופיעות בפרשת בחוקותי, כנגד חורבן בית ראשון. חוץ מזה, גם יש בפרשה קצובה, כמה זמן תימשך הגלות של בית ראשון וכך  כתוב (ויקרא כ"ו, לד): "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ"

 

עושה רש"י חשבון - את אשר לא שבתה:

שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד שבעים שנות השמיטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום ארבע מאות ושלשים שנה.

שלש מאות ותשעים היו שני עונם משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים, ובני יהודה הכעיסו לפניו מ' שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים, הוא שנאמר ביחזקאל "ואתה שכב על צדך השמאלית..."

 

בקללות שנמצאות בפרשת כי-תבוא, אין קצבת זמן. מתי הקב"ה יגאל אותנו? כשיעשו תשובה. ושם לא כתוב במות ולא כתוב שהקב"ה ישמיד עבודה זרה, כי זה לא היה.

חורבן בית שני, נחרב בגלל שנאת חינם. אז לא מוזכר בפרשת כי תבוא כל הנושא הזה של במות ועבודה זרה.

 

מעבר לכך, כתוב בפרשה שלנו:

"וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם" – בגלל שבבית ראשון, ירדה אש מהשמים ושרפה את הקורבנות. אבל בבית שני, שהנס הזה לא היה, כיוון שהייתה פחות גילוי שכינה ממה שהיה בבית ראשון

 


ממילא יש חלוקה בין בית ראשון לבית שני.

הקללות של פרשת בחוקותי, קשורות לבית ראשון והקללות שכתובות בפרשת כי-תבוא, קשורות לבית שני.

 

עפ"י זה מבאר הרב ברוך רוזנבלום:

כעת אפשר להבין טוב מאוד - הרי בית ראשון מפני מה חרב?

אומרת הגמרא – בגלל עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. 


אבל הגמרא (מסכת נדרים) אומרת שבית ראשון חרב מסיבה אחרת ואפילו הדבר הזה נשאל לנביאים, נשאל לחכמים, ולא פירשוה, עד שבא הקב"ה וגילה, על מה נחרב הבית? - שלא ברכו בתורה תחילה.

 

מבאר הר"ן:

לא ברכו בתורה תחילה – לא הייתה התורה חשובה בעיניהם לברך עליה .

היא הייתה חשובה בעיניהם, כמו שאר מקצועות, כמו שלומדים עריכת דין.

 

אם כך לא בכדי נבחרו הקללות האלה, שיקראו אותם לפני חג השבועות - כיוון שהקללות האלה באות, על זה שלא עסקו בתורה תחילה - על חורבן בית ראשון.

לכן קוראים את הקללות האלה לפני חג השבועות, כיון שזה חג מתן תורה. וצריכים ללמוד על אלה שלא ברכו בתורה תחילה.

 

אבל בית שני, שנחרב בגלל שנאת חינם, והקללות של פרשת כי-תבוא קשורות, לבית שני ושנאת חינם, קוראים אותם לפני ראש השנה.

 

מה הקשר לראש השנה?

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (דברים לג, ה)  - אם הולכים להמליך את הקב"ה, צריכים להיות כולם יחד, צריכים לבטל את השנאת חינם.

 

אם צריכים לבטל את השנאת חינם, יש לקרוא את הקללות שקשורות לבית שני, לפני ראש השנה שהוא זמן של קבלת עול יחד והתחזקות באהבת חינם.

ובפרט שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו תחילה...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏